ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א.קודם ליל ארבעה עשר צריך לכבד כל החדרים והבתים שבחצר, וגם האשה תעיין היטב בכל הבגדים בכיסים שלהם אולי הניחו בהם חמץ, ואפילו על הספק צריכה לבדוק ולראות, ואז בתחלת ליל ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר אחר צאת הכוכבים תכף ומיד, ויטול ידיו קודם שמברך על הבדיקה וכנזכר באחרונים ז"ל: ב. צריך לבדוק לאור נר אחד של שעוה, ולא יביא שנים הגדלים או דבוקים ביחד דהוי כאבוקה, ואין בודקים לאור האבוקה, והנרות שאין בודקין בהם נתנו בהם סימנא חשש"א בעלמא שהוא ראשי תבות חלב שומן אבוקה ועיין "מועד לכל חי", והנרות הבאים בזמן הזה לעירנו מערי אירופא הם של חלב ואין מדליקין בהם: ג. צריך לבדוק בחורין ובסדקין ובכל מקום שמכניסין בו חמץ, ולא יקוץ בבדיקתו אף על גב שיש לו טרחא גדולה שכותלי הבית בנויים באבנים קטנים ואין עליהם טיחה, כי מצוה זו היא גדולה מאד ולפום צערא אגרא, ויבדוק במקום קיבול העשוי בבנין הכתלים שקורין בלשון ערבי בשם רוואזי"ן )אדני חלון ובליטות קיר( וכיוצא בזה, ואם שכח או נאנס ולא בדק בלילה יבדוק ביום תכף ומיד אחר תפלת שחרית, ותהיה הבדיקה לאור הנר, ורק באכסדרה שאורה רב אין צריך נר: ד. לא יתחיל שום מלאכה, ולא יאכל עד שיבדוק, וטעימא בעלמא לאכול פירות, או פחות מכביצה פת מותר קודם בדיקה, וגם אם יש לו עת קבוע ללמוד לא ילמוד עד שיבדוק: ה. קודם בדיקה יברך "אשר קדשנו במצותיו וציונו על ביעור חמץ", לפי שהבדיקה היא צורך הביעור. ואף על גב דמצוה זו היא באה מזמן לזמן אין מברכים עליה שהחיינו. מיהו כתבו האחרונים אם נזדמן אצלו בגד חדש או פרי חדש יברך שהחיינו ויכוין לפטור גם מצוה זו. ואם שכח ולא בירך על ביעור חמץ יברך כל זמן שלא סיים הבדיקה. ואם בודקים עמו בני הבית יברך הוא לבדו ויתכוונו הוא והם לצאת ידי חובה, ולא ידבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, ואם דיבר שלא מענין הבדיקה צריך לחזור ולברך, וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה. ויצניע תחלה החמץ שיש לו, בעבור אכילתו ויכפה עליו כלי: ו. אחר הבדיקה בלילה מיד יבטלנו ויאמר "כל חמירא וכו' דלא חיזתיה וכו' ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", וצריך שיבין מלת "חמירא" שם הכולל חמץ ושאור, גם יבין דהביטול הוא שעושהו הפקר ואין לו רשות בו, ויאמר הביטול שלשה פעמים כמו שכתוב ב"מחזיק ברכה": א. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום. ושני טעמים לדבר, הטעם האחד הוא, כדי שלא יטרד במלאכה וימנע מהכנת ואפיית המצה לצורך הלילה, והכשרת הכלים לפסח, ושאר עניני הסדר. )רש"י והמאירי פסחים נ.( והטעם השני, כי בזמן שהיה בית המקדש קיים היה אסור לכל אדם מישראל לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום והלאה, לפי שאז הוא זמן הקרבת קרבן פסח, שאפילו בכל ימות השנה כל אדם שהקריב קרבן למזבח אותו היום יום טוב שלו הוא, ונאסר בעשיית מלאכה במשך כל היום, אלא שקרבן פסח הואיל ואין זמנו אלא מחצות היום ולמעלה, לפיכך לא נאסרו במלאכה אלא מחצות היום ואילך, שרק אז נחשב כיום טוב. ואף לאחר שחרב בית המקדש ובטל קרבן פסח, בעונותינו, לא נתבטל איסור עשיית מלאכה, שכיון שנאסר במנין על כל ישראל נאסר לעולמי עד, שכל דבר שבמנין אפילו נתבטל הטעם שנאסר בגללו, אף על פי כן לא נתבטל עצם האיסור. ב. אם חל ערב פסח בשבת, מותר לעשות מלאכה בערב שבת אחר חצות היום, שהטעם האחרון הנ"ל עיקר להלכה, ומכיון שקרבן פסח קרב בזמנו בשבת, שנאמר: "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו", אפילו בשבת )פסחים עז.(, אין לאסור עשיית מלאכה בערב שבת, וגם אין לנו לגזור משום ערב פסח של שאר שנים, שמא יטעו ויעשו מלאכה בערב פסח אחר חצות, שהואיל ובזמן הזה אין האיסור של עשיית מלאכה בערב פסח אלא מדברי סופרים, אין לגזור גזרה לגזרה. ומכל מקום לא יעשו מלאכה בערב שבת )כשחל ערב פסח בשבת( מזמן מנחה קטנה ולמעלה, שהעושה מלאכה בערב שבת ובערב יום טוב מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. ג. מותר לעשות כל המלאכות בערב פסח אחר חצות היום על ידי גוי, שלא אמרו חכמים "אמירה לגוי שבות" אלא בשבת ויום טוב וחול המועד, אבל ערב פסח שאין בו משום קדושת יום טוב, אומר לגוי לעשות מלאכתו ועושה. והוא הדין שמותר לבנות ביתו על ידי גוי בערב פסח אחר חצות, זולת במקום שנהגו להחמיר, שאז אין להקל. נולדו לנו ארבעה בנים, בן פורת יוסף, ובתחילת ההיריון החמישי הגעתי לבית רבנו בתחנונים שתהיה לנו בת אחרי ארבעה בנים. פתח הרב בתפילה ואמר השנה תזכה לבת ואכן בשעה טובה ומוצלחת נולדה לנו בת אחרי ארבעה בנים, ממש רוח נבואית הרב מברך והאנשים מקיימים את אשר הורה להם רבנו, מבטיח זיווג תוך ארבעים יום והנה זה קורה ללא שום עיכוב, מבקש בעבורם בת והנה ב"ה, אשתי יולדת בת ללא שום קושי, לאחר תפילת הרב. על זה אמר דוד המלך ע"ה: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". וככתוב: "טרם ייקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע". להגיע לרמת קדושה כזאת העבודה מאוד קשה והמלאכה מרובה – בזאת ניחן רבנו בהתמדה בלימודיו וביראה מפני אבינו שבשמים. משמח ילדי ישראל בחג האורים ר' יוסף חיים טהרני הי"ו בנו של המקובל ר' ניסים טהרני שליט"א, מספר שבכל שנה בחג החנוכה היה רבנו חותם בכתב ידו על כל ספר שניתן במתנה לכל ילד מילדי התהילים שר' יוסף חיים טהרני היה מארגן ואחראי בישיבת נחלת יצחק ומביע את הערכתו לכל ילד וילד ומגיע במלוא הדרו לחדר הלימוד בכדי לברכם ברכות שמים מעל וממש נתן הרגשה טובה לכל אחד מהנוכחים שהתרגשו ממראהו ומברכותיו – רבנו נהג לשבח את הילדים מאחר וידע מה היא תפילתם של תינוקות של בית רבן כמה היא יכולה לבקוע שחקים. הרואה למרחוק את כוח הראייה הרוחנית של רבנו הכירו וידעו רבים ברחבי תבל. כדוגמא לסיפורים רבים ומרובים סיפר ר' מימון הי"ו, את סיפורו, בחג הסוכות זכה לסכך את סוכת רבנו בענפי דקל ובכל ענף מענפי הדקל שהניח, כיוון בליבו ואמר: ענף זה לכבוד אברהם אבינו ע"ה, ענף זה לכבוד יצחק אבינו וגו'. ולפתע פתאום הרב מצווה על בני ביתו לקרוא למימון האיש שבחצר ומסכך את סוכתו בכדי שייכנס לביתו מיד ועכשיו. "נכנסתי לביתו, שכולי מתרגש, מדוע זכיתי שהרב יקרא לי להיכנס לביתו". הלכות פסח זמן בדיקת חמץ המשך משבוע שעבר: