ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. קודם מזמורי הימים יאמר היום יום אחד בשבת, אם הוא יום ראשון בשבת, וכן הוא הדין ביום שני יאמר היום יום שני בשבת, והוא הדין ליום שלישי, ושאר ימים, ורק ביום ששי יוסיף אות ה"א ויאמר היום יום הששי בה"א יתירה, וכן ביום ראשון ידקדק לומר יום אחד בשבת קודש, ויכוין במנין זה בכל יום לקיים מצות זכור את יום השבת )שמות כ, ח(, דאמרו רבותינו ז"ל בספרי )שם( שהוא מצות עשה מן התורה למנות בו ימי השבוע לומר אחד בשבת שני בשבת וכו' וכן כתב הרמב"ן ז"ל, והענין הוא להורות דימי החול תלויים ונקשרים בשבת שמשם נמשכה להם הארתם וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, ובימים שאין אומרם בהם ודוי המנהג פשוט דאין אומרים מזמור יענך ומזמור תפלה לדוד, וכן המנהג גם אצל קהל חסידים בעיר הקודש ירושלים ת"ו ולא ידענו טעם למזמור תפלה לדוד ואומרים דכך הוא קבלה מהראשונים ז"ל: ודע כי פה עירינו בגדא"ד יע"א היה המנהג מזמן קדמון דכל יום תענית ציבור שאומרים בו מזמור השייך לו, וכן במוצאי כפור ובחנוכה ובפורים שיש להם מזמורים השייכים להם דאין אומרים בית יעקב מזמור הקבוע לימי השבוע אלא רק אומרים מזמור השייך למאורע בלבד, ותהילות לאל יתברך תקנתי המנהג בכל בתי כנסיות שבעירנו לומר בית יעקב ומזמור השייך לאותו היום של ימי השבוע, ואח"כ אומרים מזמור השייך לאותו מאורע, ותקנתי גם כן שיאמרו באותו היום קודם מזמור של ימי השבוע היום יום וכו' שיר שהיו אומרים הלויים כמו שאומרים בשאר הימים, הן בימים של תענית ציבור הן במוצאי כפור, ורק בחנוכה תקנתי שלא יאמרו שיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן אלא רק יאמרו היום יום פלוני בשבת קודש, ואומרים מזמור השבוע ואחריו מזמור של חנוכה, כי שמעתי שכן המנהג בעיר הקודש תוב"ב ועל יום ראש חודש לא דרשתי בציבור להדיא שיאמרו גם כן בית יעקב ומזמור יום השבוע, ורק אני אומר ליחידים השואלים אותי שיאמרו בית יעקב ומזמור השבוע קודם מוסף, ויאמרו גם כן היום יום פלוני בשבת קודש, ואחר מוסף יאמרו ברכי נפשי כמנהג הקדום, ויש קצת בתי כנסיות שלמדו החזנים לעשות כן בציבור שם, ומה שלא דרשתי על ראש חודש בציבור וקבעתים לחוק בכל בתי כנסיות יש לי טעם בזה, על כן כל קהלה בשאר מקומות אם יש להם מנהג כמו מנהג הקדום שהיה פה עירנו לבלתי יאמרו בימים הנזכרים לעיל בית יעקב ומזמור ימי השבוע, שצריכין לשנות מנהגם ולומר בית יעקב ומזמור ימי השבוע ואחריהם מזמור השייך למאורע שבאותו היום, ומי שאינו עושה כן הרי זה עושה חסרו גדול בתיקון חז"ל שתקנו בתפלה: א. כל אדם חייב ליתן צדקה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו, ומי שנותן פחות ממה שראוי ליתן, בית דין היו כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן. ויורדים לנכסיו בפניו, ולוקחים ממנו מה שראוי לו ליתן. ב. אין לגבאי צדקה לקחת צדקה מנשים וילדים אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שיש לחוש שהבעל והאב לא הסכימו לזה. והכל לפי עושר האדם. ואם האשה השכירה מלמד לבן, והבעל ידע מזה ושתק, שמע מינה ניחא ליה בזה, ומותר למלמד ליקח קצבה זו. ג. הרוצה לזכות לעצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו, וכל דבר שהוא לשם שמים יהיה מהטוב והיפה. אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו. וכן על זה הדרך. ד. בזמן הזה אין צריך לדקדק שלא ליתן צדקה למי שיש לו מאתים זוז, שלא נאמר שיעור זה אלא בימיהם, אבל עכשיו יכול ליטול צדקה עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח. ה. יש להעדיף ליתן צדקה לבן תורה היושב ועוסק בתוה''ק, שכבר אמרו חכמים, אם בקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי תורה. וקרוב קרוב קודם. ואב שזכה שבנו יהיה בן ישיבה העוסק בתורה, חייב להשתדל ולהתאמץ לתמוך בידו כפי כוחו, ויכול לתמוך בו ממעשר כספים ומכספי צדקה. אך לא יתן את כל הצדקה לבן, אלא יתן חלק לעניים אחרים. וכן מי שפתח תכנית חסכון לבנו כדי לתמוך בו כאשר יינשא, מותר לו ליקח חלק מכספי מעשר כספים, כדי לעזור לבנו שהוא בן תורה, אך לא יתן את כל המעשר כספים שלו לבנו, אלא יחלק קצת גם לעניים בני תורה אחרים. ו. טוב ליתן צדקה לעני קודם כל תפלה, שנאמר אני בצדק, דהיינו צדקה, ואחר כך אחזה פניך. וצריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב, ואם נתן לעני בפנים זעופות הפסיד זכותו, ואפילו נתן סכום גדול, ועובר על לאו של ולא ירע לבבך בתתך לו. ועני המבקש צדקה יש להשתדל שלא להשיב פניו ריקם, ויתן לו אפילו סכום קטן. המשך משבוע שעבר: בת הבנקאי מטוס הקונקורד עם חרטומו הארוך מקבל אישור המראה ממגדל הפיקוח בפריז, כולם מהדקים חגורות רבנו מברך תפילת הדרך שהקדוש ברוך הוא ינהיג את ידי האוחזים בהגה להוליכם לשלום בנתיבי האוויר ולהגיעם לחיים טובים ולשלום אל מחוז חפצם בריאים ושלמים. בליווי רעש ובעוצמת המנועים מתרומם המטוס וממריא אל על במהירות עצומה ומפלח לעצמו נתיב דרך העננים האפורים המכסים את פני הרקיע, פשוט עוצמה אדירה"מה רבו מעשיך ה'". טונותשל מתכת ופלסטיק כורסאות אנשים נשים וטף מתרוממים באוויר וטסים במהירות העוברת את מהירות הקול מפריז לארגנטינה בדרום אמריקה שלוש שעות ממש "קפיצת הדרך". המטוס נוחת, רעש, חריקות ובלימת הגלגלים על מסלול הנחיתה והמטוס נעצר לשלום,"ברוך ה' הגענו לשלום למחוז חפצנו", ממלמל הרב ומודה לאבינו שבשמים מתרומם על רגליו מעל הכורסא הנוחה של המטוס ובאיטיות צועד לעבר דלת המטוס שנפתחה לכבודו. ברוך ה', הגענו למחוז חפצנו לשלום. ובשדה התעופה ממתין לרבנו נשיא ארגנטינה דאז. ומקדם את פני רבנו בברכת ברוך הבא ומצטרף אליו לרכב השרד שהמתין להם יחד עם מר צפדייה היישר לבית החולים לברך את הילדה שנמצאת במצב קומה )תרדמת(. בצעדים איטיים מתהלך רבנו במסדרונות האפורים של בית החולים לעבר חדרה של הילדה ופני כל החולים, שרובם אינם בני עמנו, מסתכלים ומתרגשים מפניו המזהירות כזוהר הרקיע ומייחלים לרפואה שלימה כל אחד לפי חוליו, ראו בו כמלאך ה'. הרב מגיע לחדרה מבקש להישאר כמה דקות לבדו בכדי לייחד את הייחודים לבקש את הבקשות ולהעתיר בעד הילדה החולה השוכבת ללא זיע והנה כאילו ומגיבה לשמע קולו הבוקע שחקים מעתיר ומתחנן בעד הילדה שנמצאת במצב של קומה. לאחר מכן קרא לבני משפחתה על יד מיטתה ברך אותם. מתרגש כולו וקורן אורו, עוזב את בית החולים לעבר בית מארחו בארגנטינה. באותו יום נעשה קידוש שם שמים מיוחד, כל החולים שעמדו והתרגשו מרבנו ומפניו המזהירים כזוהר הרקיע, השתחררו לקראת ערב מבית החולים בריאים ושלמים "מה רבו מעשיך ה'", כמו שנאמר: "ומחולאים רעים ורבים דילתנו", ונאמר: "ולא עזבונו חסדיך". וכמו שנאמר: "שבחו והודו לשמו", ממש קידוש שם שמים ברבים. הלכות תפילה הלכות צדקה