ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

"כי תשא את ראש בני ישראל... זה יתנו..." נאמר במדרש: אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישראל? השיבו בכי תשא, והשאלה מה היא כוונת הקב"ה חדות. א בת, ש ורה, ת בתשובתו למשה ב"כי תשא", ומבאר מרן החיד"א כדלהלן: תשא ראשי תיבות תורה - אם עם ישראל ילמדו תורה וישמרו שבת כמאמר חז"ל מיד נגאלין, ואחדות - אם יהיו בעם ישראל המעלות שהם ראשי תיבות של תש"א תורה שבת אחדות זה ירם קרנם של ישראל על כל האומות ואנו נגאלין. עוד מבאר בכי תשא מלשון בכי בכיה שאם מתעוררים בבכי לחזור בתשובה מיד נגאלין - וכן ע"י מעשה החסד של מחצית השקל שיהיה מכל הלב, וזה כוונת רש"י ע"ה זה יתנו הראה לו כמין מטבע של אש ואמר לו זה יתנו, ומדוע הקב"ה הראה לו מטבע של אש ולא מטבע ממש? וכן למה משה רבנו נתקשה מהו מחצית השקל הכי שמחציתו עשרה גרה, והדבר פשוט לכאורה. אלא משה רבינו נתקשה איך משפיע מחצית השקל על ביטול גזירות קשות והרי הדבר הוא מועט מאוד, בזה נתקשה משה ע"ה לכן הקב"ה הראה לו מטבע של אש כלומר חשוב אצל הקב"ה שנותנים אפילו דבר מועט אם נותנים אותו בחמימות ובשמחה. ובזה יובן מה שנאמר בנדרים, לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, ולכאורה הדבר כפול לא יחל ככל היוצא מפיו יעשה, אלא בשעת הנדר הנודר בשמחה אבל את השלום עושה בעצלתיים, על זה אמר ככל היוצא מפיו היה בחמימות ובשמחה כן גם בזמן התשלום אפילו שהוא מועט. הקב"ה יזכנו להרמת קרן עמו. סדר יום קבוע, שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה איכותית אלה היסודות, לפי השיטה הנטורופתית, שעליהם גדלים ילדים בריאים. ילדים היום מבלים שעות בישיבה מול פעילות גופנית - המחשב, ואינם פעילים גופנית. נוסף על כך, ילדים רבים שוהים בבית או במזגן, ואינם נחשפים לאוויר צח ולשמש. חשוב שהילדים ישחקו בחול, ישחקו בכדור, יעיפו עפיפון, יזיעו וינקו מעצמם רעלים ועודף הורמונים )בגילאי הנוער(, ינשמו, יעסקו בפעילות מחזקת לב־ריאות, יתלכלכו, ימתחו איברים וילכו לחוגים ולבית הספר ברגל )גם אם גשום, כך הם ייחשפו לשינויי מזג האוויר ויסתגלו אליהם(. הבילוי בחוץ חשוב גם לפיתוח הכישורים החברתיים. הילדים כיום פחות יודעים לזהות רגשות או הבעות פנים, והם נוהגים באלימות וחוסר סבלנות כלפי האחר. קחו אותם החוצה לגינה ולחצרות, כדי שילמדו לחשוב ביחד, להתווכח ולהתמקח, לדבר זה עם זה, לעבוד בצוות, להתלכלך, למעוד ולקבל מכה לפעמים. זבולון הוא שמו של אחד משנים עשר שבטי ישראל אשר היה זבולון - בנם של יעקב ולאה. שמו של זבולון נגזר מהמונח "זבול" שמשמעותו ן ֹ כו ָ מ ְ ך ָ ל ל ֻ ב ְ ית ז ֵּ י ב ִ ית ִ נ ָ ה ב ֹ נ ָּ ארמון, כפי שמופיע בלשון המקרא: "ב ים" )מלכים א',ח', י"ג(. בברכת יעקב לבניו טרם מותו ברך ִ מ ָ ל ֹ עו ָ ך ְּ ת ְ ב ִׁ ש ְ ל ל ַ ע ֹ תו ָ כ ְ ר ַ י ְ ת ו ֹ ו ּ י ִ נ ֳ ף א ֹ חו ְ א ל ּ הו ְ ן ו ֹּ כ ְׁ ש ִ ים י ִּ מ ַ ף י ֹ חו ְ ן ל ֻ ל ּ בו ְ יעקב את זבולון: "ז ן" )בראשית מ"ט, י"ג(. ואכן, זבולון, אשר נחל בארץ את אזור הגליל ֹ יד ִ צ התחתון השוכן לחוף הים, עסק במסחר בין לאומי, תוך קיום הסכם עם שבט יששכרשהתמקד בלימוד התורה. על פי ההסכם, שבט זבולון פרנס את שבט יששכר, ובתמורה, נחל חלק משכרו בלימוד התורה. הבחירה בשם זבולון מתאימה להורים המחפשים שם בעל זיקה מודגשת לתנ"ך ולמסורת. כמו כן, שם זה משקף את שאיפת ההורים לכך שבנם יהיה בעל כישרון מסחרי בולט. השם זכריה הוא שם גברי תנכ"י מובהק. אחת הדמויות זכריה - המוזכרות בשם זה היא דמותו של הנביא זכריה שנבואותיו נכתבו בספר ר" )זכריה ֹ אמ ֵ ה ל ָ י ְ ר ַ כ ְ ל ז ֶ ה א ָ הו ְ ר י ַ ב ְּ י ד ִ ה ְ י ַ זכריה המשתייך לתרי עשר: "ו ז', ח'(. דמות נוספת בשם זה היה זכריה המלך אשר נרצח כחצי שנה לאחר שעלה על כס המלכות. בהיבט הלשוני, השם זכריה מורכב מצמד המילים "זכר" ו "יה" או - זכר האל. משמעות זו של השם נוסכת בו זיקה עמוקה לקל שבשמים ומאפשרת להורים להביע את תודתם לקל על הולדת בנם. כמו כן, הבחירה בשם זכריה מאפשרת להורים להביע את שאיפתם ותקוותם כי האל יזכור תמיד את בנם לטובה ויעניק לו חיים טובים ומאושרים והצלחה רבה בכל אשר יפנה. תזונת החורף