ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

הרב בן ציון אבא שאול זיע"א סגולות לברכה והצלחה הרואה בחלומו א. אמר רבי חלבו: לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד האישה, שאין הברכה מצויה אלא בשביל אשתו שנאמר: "ולאברם היטיב בעבורה". ובזכות שקונה לה מלבושים ותכשיטים זוכה לברכה ולמזל טוב כפי שאמרו: "ממשבצות זהב לבושה" ר"ת: "מזל". ב. האר"י הקדוש כתב: שבזכות שנזהר האדם בברכות הנהנין יזכה לברכה בכל מעשה ידיו. וכן הזהיר בברכת המזון בכוונה זוכה ומזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימי חייו. ג. יש להפריש ולתת "מעשר כספים" לעניים ולתלמידי חכמים וכך יזכה האדם לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו. ד. טובלקרואפתיחת"אליהוהנביא"בכליוםוהיאסגולה בדוקה לברכה והצלחה. ואמרו חז"ל: שבזכותשמירת "שבת כהלכתה" יזכה האדם לברכה ולהצלחה בכל מעשה ידיו. הרואה כבשים - טוב יהיה לו. הרואה שרוכב על שור שחור -גדולה תהיה לו. הרואה שוורים או פרות – אויביו יפלו. הרואה פרים רועים בשדה - שמחה תהיה לו. שור בעט בו – ייסע למרחקים. נשך את השור– יטעה בדרך. השור נשך אותו – יחיה שנים רבות. ראה שהוא רועה צאן– ירבו בניו ובנותיו. ראה תיישים – גשמים ירבו. תיישים נגחו אותו- יעלה לגדולה. ראה עז- שנה מבורכת לו. ראה גמל –רווח בשותפות. נולד בכ"ט תמוז ה'תרפ"ד בירושלים (ישראל). למד בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. כאשר ר' אליעזר סילבר [כיהן כגאב"ד סינסינטי שבארה"ב, נשיא מפעל ה"הצלה" ויו"ר התאחדות הרבנים דארה"ב וקנדה] אשר היה ידוע בשאלותיו המעמיקות ביקר בישיבה, העלה שאלה בטהרות בעניין שאינו מסדר הלימודים בישיבה. התלמיד בן ציון אבא שאול קם להשיב ור' אליעזר דחה את סברותיו והוסיף להקשות, אך ר' בן ציון שטח בפניו סברה ישרה שהותירה את ר' אליעזר נדהם ובתום השיעור כאשר ליווה אותו ראש הישיבה (ר' עזרא עטייה) פנה אליו ר' אליעזר ואמר כי את אותה שאלה שאל את ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בעל ה"אור שמח") ולאחר דקות ארוכות של הרהור השיב בדיוק את אותה תשובה ששמע כעת מהתלמיד בן ציון אבא שאול. נשא לאישהאת בתו של ראש ישיבתהמקובלים "אמת ושלום" [המקובל ר' יוסף חיים שהרבני] והתגורר בשכונת 'בית ישראל' בירושלים, נהג להתפלל בבית כנסת חב"ד 'בית יוסף' ולמד בצוותא עם ר' שבתאי אטון [שאף הוא היה חתנו של ר' יוסף חיים שהרבני]. לאחר פטירת ר' עזרא עטייה, נתמנה לראש ישיבת "פורת יוסף" יחד עם ר' יהודה צדקה. התנזר מפעילות ציבורית מלבד ענייני חינוך ילדי ישראל ופעל לייסוד תלמודי תורה על טהרת הקודש. שקד על לימוד התורה בעיון ובעמקות, כל יום מסר שיעורי תורה ברבים ובשעות הערב עסק בלימוד תורת הנסתר. נודע בטוב לבו, ענוותן הבקי בכל הש"ס ופוסקים, טור, בית יוסף, רמב"ם, שולחן ערוך ונושאי כליו. בשנת ה'תשמ"ג חלה ומאז סבל ייסורים קשים. בכל עת שנתקף ייסורים ביקש את בנו לקרוא לו פרקי משניות, ביום שני לפנות בוקר שנת ה'תשנ"ח השיב את נשמתו ליוצרה והלווייתו יצאה מישיבת "פורת יוסף". שיחזור לאיתנו במהרה הי"ו אל נא רפא לו פנחס בן מיליה ראובן לרפואת הרב