ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

20:23 19:07 20:25 19:22 20:26 19:15 20:23 19:12 פנחס תאר לעצמך שאתה היית מנהל התפעול של חברה מאוד גדולה. בעל התאגיד ויושב ראש מועצת המנהלים גילה אותך לפני כארבעים שנה. הוא הבחין במחויבותך ובדאגתך במטלה שונה לגמרי, וקידם אותך כדי לנווט חבורה של עובדים מתחילים ולהפוך אותם לכח בכיר בעולם התעשיה. במשך תקופהשל ארבעיםשנהשעבדת בחברה, מלאת כל אחד מרצונות מעסיקך במיומנות וביושר. דאגת להצלחת החברה, ושל כל אחד מעובדיה כאילו הם היו מצאצאיך. יושב הראש שסיפק את כל צרכי החברה, מבחינה פיננסית, מוסרית, פיזית ורוחנית המליץ עליך כבן אדם הטוב ביותר שאי פעם ינהיג את התאגיד. אבל טרם הגיע הזמן שתנהל את החברה לשלב חדש של פעולה, אומר לך המנהל שבא זמנך לפרוש. עד כאן, הכל בסדר. אבל אז, בתור בקשת פרידה, אתה נכנס למשרד של בעל הבית, ואתה מתחיל לתת לו הרצאה על הכישורים הנדרשים מהבא אחריך. אתה אומר לו לוודא שלמנהל התפעול החדש יהיו הכישורים, שיאפשרו לו להביא את התאגיד לתוך האלף החדש. ואז אתה מוסיף את המשפט הבלתי הוגן הבא: "הרי, אינך רוצה להשאיר את החברה כצאן אשר אין להם רועה". במילים פשוטות, נראה שישנה מילה אחת המתארת את המהלך: חוצפה.גם אם המשל אינו מושלם, זה בדיוק מה שעשה משה. כשהוא מבין שהוא לא יוביל את העם אל תוך ארץ כנען, הוא פונה אל הקב"ה ת ַ ד ֲ ה ע ֶ י ְ ה ִ א ת ֹ ל ְ ם, ו ֵ יא ִ ב ְ ר י ֶׁ ש ֲ א ַ ם, ו ֵ יא ִ צ ֹ ר יו ֶׁ ש ֲ א ַ ם, ו ֶ יה ֵ נ ְ פ ִ א ל ֹ ב ָ ר י ֶׁ ש ֲ א ַ ם, ו ֶ יה ֵ נ ְ פ ִ א ל ֵ צ ֵ ר י ֶׁ ש ֲ ה. א ָ ד ֵ ע ָ ל ה ַ ע ׁ יש ִ ר א ָׂ ש ָּ ל ב ָ כ ְ ת ל ֹ ח ּ רו ָ י ה ֵ ק ֹ ל ֱ ד ה' א ֹ ק ְ פ ִ בבקשה אחת: "י ה" )במדבר. כ'ז, ט'ז-י'ז(. השאלה היא פשוטה. איך יכול משה להרשות לעצמו להגיד לבורא העולם, הוא שנותן חיים אל ֶ ע ֹ ם ר ֶ ה ָ ין ל ֵ ר א ֶׁ ש ֲ אן א ֹ ּ צ ַּ ה' כ גופו הזעיר של מרבה רגליים, שהוא גם קורע את ים סוף ומוריד המן, איך הוא יכול להרשות לעצמו לומר לו מה צריכות להיות התכונות של המנהיג הבא? מתוך המוני תושבי כדור הארץ, האם הקב"ה זקוק להדרכה כדי למנות מנהיג חדש לעם היהודי?בחודשים האחרונים של חיי הרבי, רבי דוב בר ממזריטש, התרבו לאין ערוך הגזרות נגד היהודים תושבי רוסיה. אנשים צעירים נלקחו בכח אל הצבא של הצאר, ונותק הקשר עם משפחתם, ירושתם ואמונתם. רבי אלימלך מליז'נסק הלך להפציר ברבי דוב בר, המגיד הקדוש ממזריטש, שישתדל למענם בתפילתו אל בורא עולם כדי שיבוטלו הגזרות השפלות של הצאר. "אולי" הציע הרבי, רבי אלימלך "אולי עלינו לגזור תענית ציבור, שבו אתה תנהג את התפילות. – בוודאי תפילותינו המאוחדות תעוררנה את חסדי ה'!"אבל הרבי דוב בר מסר בשלווה סוד מדהים לתלמידו: תוך זמן קצר, אני עוזב את העולם הזה. אין צורך לאסוף את הקהל ולמנוע אוכל מגופותיהם החלשים. אני אישית אבוא לפני כיסא הכבוד ואתחנן לפני הקב"ה עבור העם." אחרי שבועיים כצפוי, עזב המגיד ממזריטש את העולם הזה. עברו ימי השבעה, אבל הגזרות לא התבטלו. גם ימי השלושים עברו, ועדיין אין שינוי. צווי הגיוס האכזריים הגיעו כרגיל. רבי אלימלך הרגיש מתוסכל. האם המגיד לא הבטיח את הישועה? הוא חיכה נואשות לתשובה, ולשם כך, הוא הלך לקבר ושאל לרבי דוב בר מדוע לא התבטלו הגזרות?באותו הלילה, הופיע בחלום המגיד לתלמידו, וגילה לו את הסיבה מדוע דבר לא קרה. " עלי אדמות, קיימת השקפה אחת, אותה חלקתי אתך. כמוך, גם אני ראיתי את הגזרה כמאורע הנורא ביותר שעלה בגורל עמנו. אבל כאן, בשמים, אני רואה תמונה אחרת. כעת אני מבין את הכל מנקודת מבט שונה לחלוטין. ולומר את האמת, המחזה הנראה מלמעלה אינו עגום כפי שנראה מלמטה. למעשה, אין אני רואה את הגזרה כקללה. אין אני יכול להתפלל כדי לבטל את הגזרה. בנקודה הזאת, הפיתרון היחיד הוא לבקש מרבי עלי אדמות לעזור לך. רק מנהיג בן תמותה מסוגל לחוש את הכאב האנושי הנורא כמו שאתה והקהילה מרגישים אותו. רק מי שרואה את החיים מנקודת המבט שלך מסוגל להתפלל לטובתך."משה ידע שהקב"ה יכול לבחור את מי שהוא רוצה. אבל הוא חש מחובתו להפציר בהקב"ה להמשיך את מורשתו ואת צורת הנהגת העם שלו עצמו. משה רצה שהמינוי יתבסס על השקפתו - מהי הדרך שהאומה הישראלית צריכה, ולא יתבסס על מה שהקב"ה יבחר. יתכן ששליט המתבסס על מידת הדין, יהיה נוקשה מדי על העם. הוא לא יענה על כל תלונה בהתחננו להקב"ה שימצא פתרון נסי. הימתקות מי מרה, תשועתם מהשליו, חצית הים, ניצחונותיהם על עמלק, וריפויה של מרים, כולם הוקדמו במכנה משותף אחד, התערבותו של משה. יתכן שמנהיג אחר בעל אישיות אחרת היה בוחר בכיוון אחר. יתכן שמנהיג בן אלמוות לא היה מרגיש בייאוש העם. משה יצר גורל לעמו מבוסס על ענוותנותו, ועל הבנתו את צרותיהם של עמיתיו היהודים. והוא רצה רועה כמותו לדאוג לצאן מרעיתו. גם אם זה דרש לשדל את בוראו בפילוסופיה מאוד אנושית. 58 ט"ז תמוז תשע"ו הפטרה: ויד ה' הודעה חשובה : לצערנו נאלץ להפסיק להוציא לאור את העלון מחוסר תקציב בעוד שבועיים. אלא אם תסייעו לנו להוציאו לאור עם תרומתכם הנכבדת.