ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה לרפואת הי"ו רחל אודליה בת אסתר אליאסיאן אל נא רפא נא לה אמן ואמן א. יש אומרים שאם יש פרי שאינו ממין שבעה חביב עליו יותר, מקדימו אפילו למין שבעה. מיהו סתם מר"ן ז"ל שקבלנו הוראותיו אינו כן, והמנהג פשוט אצלינו להקדים מין שבעה על הכל כסתם מר"ן ז"ל, ומכל מקום אין מין שבעה קודם לשאר פירות כי אם אחר שנגמר פריו, על כן זיתים כבושים שהם קטנים ביותר ונראה לעין שלא נגמר פריין עדיין אין קודמין. ב. כל דיני קדימהשכתבנו אינו אלא היכא דשניהם לפניו ורצה לאכול משניהם, אבל אם אין שניהם לפניו אין אומרים לו המתן עד שיביאו מין זה החשוב המוקדם כדי שתברך עליו תחלה אלא מברך על מה שלפניו, וכן אפילו אם שניהם לפניו ואינו רוצה לאכול משניהם כי אם ממין אחד דוקא, יברך על מין שרוצה לאכול ממנו. ג. פירות אילני סרק שאין נזרעים בידי אדם מברך "בורא פרי העץ", והוא הדין עשבי דדברא שאין נזרעין ע"י אדם יברך "בורא פרי האדמה" כן הוא סברת רבינו האר"י ז"ל וכן עיקר, ודלא כהפוסקים דסבירא להו על זה ועל זה יברך שהכל. ד. על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר ודגים וביצים וחלב וגבינה מברך שהכל, ועל כמהין יברך שהכל: ה. חומץ חזק שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו, אבל אם אינו חזק כל כך ודאי אית ליה הנאה מניה ומברך עליו "שהכל": ו. יין שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חומצתו אין מברכין עליו "בורא פרי הגפן" אלא "שהכל" ואם טעה ובירך "בורא פרי הגפן" יצא. א. הכל חייבים להתענות בארבעה צומות הללו, ואסור לפרוץ גדר. ואין הדבר תלוי ברצון הקהל. ב. חיוב התענית הוא מזמן עלות השחר דהיינו שעה ושנים עשר רגעים בשעות זמניות, לפני הזריחה, עד צאת הכוכבים, שהוא כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. ואין מפסיקין בהם מהערב, חוץ מתשעה באב שצריך להפסיק בו מבעוד יום. ג. הישן על מיטתו שינת קבע בליל התענית, וקם משנתו באמצע הלילה, אסור לו לאכול ולשתות, אפילו קודם עמוד השחר. אך אם התנה קודם שהלך לישן שבדעתו לקום קודם עמוד השחר ולאכול, מותר לו לאכול עד עמוד השחר. וכל זה על פי הפשט, אך על פי הזוה"ק אין לאכול גם על ידי תנאי. ד. אף תלמידי חכמים ומלמדי תינוקות, חייבים להתענות כל תענית צבור, לרבות תענית אסתר. אולם אין להם להתענות תענית שובבי"ם או תענית לכפרת עוונות וכדומה, בזמן עבודתם, כיון שעל ידי חלישות כוחם ימעטו במלאכת שמים. וכן הדין לפועלים או לפקידים, וכל שכן לבני ישיבה ההוגים בתורה שאסור להם להתענות תעניות הנזכרים. ובימי השובבי"ם עדיף שיתענו תענית דבור, אך אסור להם לבטל מסדר לימודם ולקרוא תהלים, כי אין לך דבר העדיף יותר מלימוד הגמרא וההלכה. ה. כל הצומות הללו מותרים ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, חוץ מתשעה באב. ומותר להתרחץ בחמין בימי הצומות. והמחמיר תע"ב. אסתר כחכחה בגרונה, מנסה לברור את מילותיה. מזל, מצדה, הזמינה את שכנתה פנימה בלבביות. עוד בטרם פתחה אסתר את פיה אמרה לה מזל כי טוב שבאה, כי היא מחפשת מישהי להשיח עמה את לבה. שלמה גלסטר התעורר משנתו באישון לילה. איזה חלום מוזר, תהה לעצמו. בחלומו, עמד לפני הרבי מליובאוויטש זצ"ל, והרבי הורה לו לקחת את דולר הצדקה שקיבל מידיו ולתת אותו לשכניו מהקומה הרביעית. מדוע דווקא לשכנים מהקומה הרביעית? התפלא שלמה. האמת היא, שכמעט לא הכיר שכנים אלה. הקשר שלו עמם הסתכם בברכות נימוסים קצרות בחדר-המדרגות, כך שלא היה לו סיכוי לדעת אם אכן ישנה סיבה מיוחדת שיקבלו דולר של הרבי. במחשבה נוספת החליט לא לייחס חשיבות לחלום. "חלומות שווא ידברו", ציטט לעצמו את הפתגם המפורסם – וחזר לישון בשלווה. גם רעייתו, אסתר, כאשר סיפר לה על חלומו, הייתה שותפה להנחתו כי אין צורך להתייחס ברצינות לכל חלום. חלפו מספר ימים. היה זה בליל שבת קודש. שלמה הלך לבית-הכנסת ואסתר נשארה לבדה בבית. עכשיו, משום מה, צף בתודעתה זכר החלום של בעלה והטריד אותה. לבה נקפה מדוע התייחסו שניהם בביטול להוראת הרבי בחלום. הן אין זה חלום סתם. זה חלום עם הרבי! בו במקום החליטה אסתר כי יש לקיים את דבר החלום ולתת את הדולר לשכנים. היא הייתה בטוחה שתצליח לשכנע את בעלה בכך. לפני שתתחרט, עלתה מיד לקומה הרביעית כדי לספר לשכניה על החלום ולסכם עמם כי תעביר להם את הדולר לאחר צאת השבת. היא יצאה אל חדר המדרגות והחלה לעלות אל הקומה הרביעית. למרות ההחלטיות שבצעדה, חשה מבוכה ואי נוחות. מה בדיוק תגיד לשכנים? זהו. הנה הבית שלהם. אסתר נשמה עמוקות ונקשה בדלת. היא התפללה לקדוש-ברוך-הוא שישים בפיה את המילים המתאימות. כעבור רגע נפתחה הדלת. מזל, זה היה שמה של השכנה, עמדה מולה, מופתעת משהו למראיה. אסתר כחכחה בגרונה, מנסה לברור את מילותיה. מזל, מצדה, הזמינה את שכנתה פנימה בלבביות. עוד בטרם פתחה אסתר את פיה אמרה לה מזל כי טוב שבאה, כי היא מחפשת מישהי להשיח עמה את לבה. מזה זמן-מה, שבתה בת הארבעים המתגוררת עמה חולה במחלה קשה. הרופאים טוענים כי סיכוייה לחיות מעטים. בגופה נמצא גידול ממאיר ובכדי להוציאו צריך לעבור ניתוח קשה. הבעיה היא, שכעת לא ניתן לבצע את הניתוח, כי הגוף מותש מסדרת טיפולים קשים ומייגעים. בדיוק באותו יום שישי, שעות ספורות לפני שהגיעה אסתר, הגיעה הבת מבית-הרפואה, בעקבות החלטת הרופאים להשהות את הניתוח. מזל הוסיפה וסיפרה כי בתה כה חלשה, עד כי אינה יכולה לעמוד על רגליה. "אחרי שבת אני רוצה למצוא כסא-גלגלים עבורה". אסתר הקשיבה לשכנתה בלב דואב – אך מלא התפעמות. כעת, הבינה היטב את פשר של חלומו של בעלה. הרבי ידע היטב מדוע זקוקה משפחה זו לדולר. היא סיפרה למזל על דבר החלום וזו הייתה המומה ממש. אסתר גם תיארה לפניה על מופתים שחוללו דולרים של הרבי ומזל נמלאה תקווה ועידוד. כהחלטה טובה, שתשמש 'כלי' רוחני להכלת הברכה מהרבי– קיבלה מזל על עצמה לומר מידי בוקר "שמע ישראל". השתיים נפרדו בלבביות, ואסתר הבטיחה לחזור במוצאי-שבת. מיד עם צאת השבת עלתה אסתר לשכנתה כשבידיה הדולר. היא גם הביאה עמה סידור תפילה, ממנו תקרא מזל בבקרים את תפילת "שמע ישראל", כפי שקיבלה על עצמה. המפגש הבא של אסתר עם מזל היה כעבור עשרה ימים. אסתר יצאה מביתה וירדה בחדר המדרגות, ולנגד עיניה הנדהמות ראתה את בתה של מזל מטפסת לקומה הרביעית וסוחבת עמה סלים כבדים! אסתר הביטה בה המומה ונרעשת. רק לפני כשבוע ימים חיפשה אימה כסא-גלגלים עבורה, כי לא יכלה לעמוד על רגליה... באותו יום פגשה את מזל, וזו סיפרה בשמחה כי אכן חל שינוי מדהים במצבה של בתה. היא תיארה בהתרגשות, כי מיד באותו מוצאי-שבת הניחה את דולר הברכה מתחת לכרית של הבת, ובאופן פלאי החל מצבה להשתפר במהירות. כוחותיה שבו אליה בקצב מפעים. שבוע לאחר מכן הייתה לבת פגישה בבית- הרפואה, והרופאים קבעו פה-אחד כי גופה חזק דיו לעבור את הניתוח המסובך להוצאת הגידול הממאיר. שמחתה של מזל לא ידעה גבולות. הבת אושפזה ואמה ששהתה לצידה לא הפסיקה לספר לכל באי המחלקה על אודות דולר הברכה שחולל פלאים. אמונתה וביטחונה היו גדולים כי הניתוח יצליח ובתה תירפא כליל. אלא שהפלא הגדול באמת עדיין המתין להן. הבדיקות האחרונות לקראת הניתוח העלו כי הגידול הצטמק ומצבו כרגע לא מצריך כלל ניתוח! הרופאים הנדהמים הטעימו, כי זו הפעם הראשונה בה הם נתקלים בגידול ממאיר שמצטמק בכזו מהירות, מבלי שיהיה הסבר כלשהו לתופעה... כעבור זמן קצר חזרה הבת לאיתנה והשתחררה לביתה. הזכר היחיד שנותר ממחלתה הקשה הוא תיקה הרפואי... הלכות ברכת הנהנין הלכות תשעה באב