ישועות יצחק

ישועות יצחק 51 ישיבת המקובלים “עוז – והדר” לאחר נישואי רבנו, בשנת תרפ”ז, החל ללמוד קבלה בצוותא עם חכמי “פורת יוסף” בחבורת המקובלים ששמה היה “עוז והדר”. ומיקומם בבנין הישיבה היה בעזרת הנשים שבאגף השמאלי של בית הכנסת, וחבורה זו הוקמה על פי שבועתו של רבי יוסף אברהם שלום ז”ל, שהשביע בשמו הגדול שעד לבוא המשיח יהיו חבורת לומדי קבלה בתוככי בנין הישיבה שימומנו ויתפרנסו מכספי הקרן הכללי של ישיבת “פורת יוסף”. בין חבורת המקובלים שלמדו בחבורת “עוז-והדר”, היו גדולי עולם, ביניהם רבנו יצחק כדורי זצוק”ל, חכם אפרים זלכא הכהן זצוק”ל, חכם סלמאן אליהו זצוק”ל (מחה”ס כרם שלמה), חכם יעקב עדס זצוק”ל, חכם משה עדס זצוק”ל, חכם עזרא עדס זצוק”ל, ועוד מספר מצומצם ביותר של רבנים שהצטרפו לחבורה במשך הזמן עד לשנת תש”ח. ולאחר זמן הועתקה הישיבה הנ”ל מעזרת נשים אל האולם הגדול של בית הכנסת, עקב שיפוצים בעזרת הנשים מחמת דליפת מים ורטיבות בימי הגשמים, ומאז קבעו את מקומם בהיכל הגדול. סיפר חכם רפאל עדס שליט”א, שזוכר איך רבנו היה תמיד נחבא אל הכלים ומסתיר עצמו ולא שיתף עצמו בפלפולי חבריו ובויכוחיהם, וישב מכונס בתוך עצמו וכאילו לא יודע דבר, ונמשך הדבר שנים רבות, כבר אז בישיבה כינוהו חבריו כפי שהזכרנו מעלה בשם “חכם יצחק שותק”.