ישועות יצחק

ישועות יצחק 252 תשב אנוש עד דכא ידוע שאין צדיק נפטר מן העולם אלא רק בכדי לכפר על הדור ההוא, כפי שלימדונו רבותינו מדוע קוראים את פרשת אחרי מות שני בני אהרון ביום הכיפורים, בכדי להראות מה יום הכיפור מכפר על עוונותינו ועוונות עם ישראל כך צדיקים מכפרים על עוונות הדור ההוא על ידי מיתתם. ככה, לדעתי ולראות עיניי, צדיקים אלו נפטרו בהפרש ימים קטן מאוד ומה עוד שלא חלפו להם מעט ימים ושבועות וגם הרב הצדיק חברותא של רבנו רבי שבתאי אטון זצוק”ל נפטר גם הוא, כמו שהכתוב אומר: “תשב אנוש עד דכא”, ממש שבו האנשים לגנזי מרום באותה שנה ובמרחק ימים קצר ביותר על פי סדר הכתוב “דכא” ראשי תיבות: ד’רזי כ’דורי א’טון, ממש כך בכדי לכפר על עם ישראל שאמרנו שאין צדיק נפטר מהעולם אלא בכדי לכפר על הדור, על אחת כמה וכמה ששלשה צדיקיםשהיו בימי חיותם חברותא, נפטרים ביחד, כנראה רבו עוונותינו עד כך שהיינו זקוקים להרבה רחמי שמים. הצדיק אבד ואין איש שם על לב “הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני רעה נאסף צדיק” (ישעיה נ”ז-א). רש”י מסביר במקום: קודם שתבוא הרעה - הצדיק נאסף מכלל דכיוון שמת הרעה באה. ועוד מוסיף רש”י: הצדיק אבד, כגון יאושיהו המלך שהיה צדיק גדול. “ואין איש שם על לב, למה נסתלק? באין מבין, אין בנותרים מבין. מה ראה הקב”ה לסלקו? “כי מפני רעה” העתידה לבוא אל הדור נאסף הצדיק. (במדרש בתי מדרשות ח”א) “כי מפני הרעה נאסף הצדיק” שלא תאמר: אין מרגישין הרעה אחרי מיתת הצדיקים, אלא הרשעים, אלא אף הצדיקים מרגישין את מיתת הצדיקים שלא נגזרה גזירה על משה ואהרון - אלא אחר מיתת מרים, לכך נאמר: “ותמת שם מרים ותקבר שם”. והרגישו אחריה ובזוהר הקדוש כתוב: רבי יוסי פתח: “הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק....