ישועות יצחק

ישועות יצחק 154 בשורה מרה וכואבת מוצאי שבת כ”ט טבת תשס”ו בלובי מלון פלזה, הצופה לחומות העיר העתיקה ולכותל, ישבנו נינוחים אני וכמה מחבריי כשלפתע פתאום בשעה עשר בלילה בערך חשתי מן הרגשה לא טובה, כאילו וניתקו ממני משהו מתוך קרביי, הרגשתי וחשתי כאילו שקרה משהו, לא ידעתי מה פשר ההרגשה שמעולם לא חשתי ולא ידעתי להסביר את מקורה, למרות שיומיים לפני כן ארגנתי תפילה לשלומו של רבנו שהיה מאושפז באותם ימים בבית חולים ביקור חולים בירושלים. תפילה בראשות הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר שליט”א, בכותל המערבי בשעה שבע ושלושים בבוקר הרב הראשי עמד נשען על הכותל עם דמעות זולגות מעיניו ומבקש ומתחנן ומעתיר בעד הצדיק שכל חייו התפלל והעתיר בעד ישראל. “רפואה שלימה לרבי יצחק כדורי בן תפחה”, הדהד קולו ממקום המצאות שכינת עוזנו וכל הקהל עונה ואומר א.........מן. לאחר עשר דקות של אותה תחושה הקשה שעברה בי ללא הסבר, התקשר אליי אחי הקטן יצחק הי”ו, המתגורר בצפתעיר הולדתי תובב”א, והודיע לי אתההודעה הקשה ביותר ששמעתי בחיי:”רבי יצחק כדורי נפטר, כרגע הודיעו ברדיו”. ואני כאילם נעתקו המילים מפי ודמעות מילאו את עיני והרטיבו את לחיי, לא ידעתי מה לעשות ולא ידעתי מה לומר