תפילה ליצחק

372 רבנו היה עורך ‘’פדיון נפש’’ לחולים על פי הרש’’ש הקדוש עם 061 מטבעות כסף טהור, כמניין עץ וכמניין כסף וכמניין צלם. כי אדם הוא עץ השדה וצריך לתקן את הצלם שלו על ידי כסף, היה עורך את התיקון בשעת עלות השחר, שאכן זהו זמן רצון גדול מאוד, והרבה חולים נתרפאו על ידי פדיון נפש זה. נהג רבנו לערוך פדיון כפרות בערב יום הכיפורים תמורת ח’’י שקלים לכל אדם שפנה אליו, אולם רבנו לעצמו היה נוהג לערוך הכפרות בתרנגול, כפי המבואר בספרי המקובלים, והיה עורך הכפרות מיד לאחר תפילת שחרית, בערב יום הכיפורים, היה מגיע שוחט לבית רבנו ושוחט התרנגולים, הטעם הוא, שעיקר הכפרה לאדם הוא במה שרואה האדם כיצד השוחט עושה בעוף ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק וכן היה צריך להיעשות בו מרוב עוונותיו, ומחמת כך מהרהר בתשובה. ולכן אמר רבנו שגם על פי הפשט צריך תרנגול דווקא,וכך כתוב בשו”ע להדיא. ביום שבת קודש נהג רבנו, כמנהג המקובלים, להקיף את השולחן, ולהריח באגודות הדסים וכן לגרוס בכל סעודה כמה פרקים ממשניות שבת, ורוב סעודתו עסק בלימוד קטעים מהזוהר ושירות ותשבחות לכבוד שבת קודש, ואכילתו הייתה מעט מן המעט גם בסעודות השבת, השולחן של רבנו היה בעל ארבע רגליים, כפי המובא בספרי המקובלים שהשולחן דומה למזבח, ועל כן צריך שרגליו יהיו מרובעות כדוגמת המזבח. כידוע הנסים המפורסמים שחולל הבבא סאלי זצוק’’ל במוזגו מבקבוק הארק, ואני ראיתי קמיע שכתב בו רבנו שמות קדושים ובתוכם שם ‘’ארק’’ ולא בחינם הקפיד הבבא סאלי שאורחיו ישתו משקה זה.