תפילה ליצחק

370 לאישה המפלת את פרי ביטנה כתב רבנו קמיע הנקרא ‘’חגורה’’ וכל זמן שהיה הקמיע קשור במותניה, היה העובר שמור ומוגן, בדוק ומנוסה. היו מקרים שבהם כתב רבנו נוסח הקמיע על גבי תמונת אדם שלמענו נכתב הקמיע ובאופן שאין אפשרות למסור לזה האדם הקמיע, כגון חייל בקרב, או אדם שנעדר. וכן כתב על גבי צלחות חרס שמות קודש לרפואה והיו החולים ממלאים את הצלחת מים ושותים. רוב הקמיעים שכתב רבנו שימושם בהטבלה במים ובשתייתם. רבנו נתן קמיע בין שבעה פתקים המיוחס לרבינו הרש’’ש, שרבים ראו בו ישועות גדולות ומועיל לכל חולי, ובפרט לחולי הנפש, ובכל יום במשך שבוע מטבילים פתק אחד במים ושותים, והוא נורא ונשגב, וזה הקמיע כתבו הרש’’ש לנערה ששתתה רעל ומתה, ושמו בפיה מעט מהמים שמחו בהם את הכתוב בקמיע, ומיד קמה לתחייה. רבנו אמר על עצמו שזכה לאריכות ימים משוםשלא כעס על יהודי בכל משך שני חייו, ומקורביי רבנו העידו בעת שהיה יכול לכעוס,היה צוחק בקול רם לבטל את הכעס מתוך ליבו, וספרי המוסר האריכו מאוד בגנות הכעס ובפרט שפוגם בנשמה,וחשוב הכועס כאילו עובד ע’’ז, אמר רבנו, שלא טוב לאדם לגדל בביתו שום בעלי חיים, ואפילו לנוי לא יגדל, אולם דגים טוב מאוד לגדלם.