ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה, כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם שלשים דאלול מיום ראשון של ר"ח וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא לשון בקשה לכך נתנו נ"א יום לצורך הבקשות ותחנונים ויום זה הוא סיום יום נ"א, ולכן נקרא הושענ"א רבא כלומר הושע את יום נ"א שהוא רבא דהכל הולך אחר החתום: ב. בליל הו"ר בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה, כי ביוה"כ נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר, ולכן בהו"ר נמסרין הפתקין, ואע"פ שנמסרו הפתקין יש עוד זמן להצלה עד יום ח' עצרת, ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהו"ר ויהיה לבו חרד בתשובה כל היום כולו: ג. ילמוד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות כי בלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה, ומעט קודם חצות לילה יאמרו ק"ש שעל המטה עם הפסוקים שיש עמה, ואחר חצות לילה יאמר ברכות השחר, ורק ברכת התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד השחר: ד. יתפללו שחרית ומוסף בכונה והתלהבות, כי מלבד החיוב שיש בזה מכח קדושת היום עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו השינה ויבא לידי כמה טעיות בתפלה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה ניעור כל הלילה, גם צריך לדקדק היטב שלא יטעו באור הלבנה ויתפללו קודם עמוד השחר, דידוע בזמן מהרי"ל ז"ל טעו בכך וגזר מהרי"ל ז"ל על הציבור תענית ג' ימים בעבור זאת: ה. אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הו"ר עד אחר יציאתם מבית הכנסת ויש מסירין אפילו הכיס של המעות מחיקם, מיהו אם דרכו ליתן צדקה לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים ויברך דוד, לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו: א. אף על פי שגמר לאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו, אבל יכול להוציא ממנה את הכלים מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יום טוב אחרון. ב. בני ארץ ישראל אינם רשאים לאכול בשמיני עצרת בסוכה, כדי שלא יהיה נראה כמוסיף על המצוה, ולכן אם אין לו מקום ראוי לסעוד בו ביום טוב, אלא בסוכה, יפחות בסכך ארבעה טפחים על ארבעה טפחים לפוסלה, כדי שיהיה היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה. ג. העושה סוכה לשם חג כדת, ורוצה לישון בסוכה בערב החג, אין בזה איסור בל תוסיף, דלא שייך איסור זה אלא לאחר שהמצוה נעשית כבר ובא להוסיף אחריה, אבל קודם החג לא שייך בל תוסיף. ועוד, דשלא בזמנו צריך כוונה לצאת, וכל שאינו מכוין כלל לשם מצוה אין בזה איסור. ד. יש נוהגים כשיוצאים מהסוכה אומרים, יהי רצון שנזכה לישב בסוכת עורו של לוייתן. ה. אם רוצה לאכול בסוכה אחר שמחת תורה, אין צריך למעט בה בסכך, דלא נראה כמוסיף על המצוה אלא ביום השמיני. ו. גם לאחר חג הסוכות לא יפסע על עצי הסוכה, כי תשמישי מצוה הם, ולא ישליכם לאשפה, אלא טוב שיניחם במקום צנוע, או בצידי רשות הרבים, וכדין טליתות של מצוה דקי''ל בש''ע )סי' כא ס''ב(, שאף לאחר שבלו אדם בודל עצמו מהם ולא ישתמש בהם תשמיש מגונה. ומכל מקום מותר לזרוק אותם ולשורפם. המשך משבוע שעבר: גם גדולים כיבדוהו..... סיפר הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שליט"א, שפעם אחת בישיבת "פורת יוסף", בעיר העתיקה, האיצו הרבנים על רבנו שידרוש מעט מידיעותיו ולא הסכים, ושוב לחצוהו, עד שעמד ופתח בפלפול חריף ונורא בדברי קצות החושן והנתיבות במשך שעה שלימה, וכולם נבהלו מפניו ואמרו: "לא הכרנו את חכם יצחק כך", והוסיף הראשון לציון שליט"א, ואמר, שחשבו כולם שעומד לפניהם אחד מרבני אשכנז הגדולים, ואחד מחכמי "פורת יוסף", אמר על רבנו: "גדלותו של חכם יצחק היא בהסתרת עצמו". בעיר העתיקה בירושלים התקבצו חכמי המקובלים הירושלמים ועסקו בתורת הסוד והנסתר מתוך עוני ודוחק רב, עד שהגיע רבי שלמה רפאל ( והקים את ישיבת "אוהל מועד", המפורסמתשבה קיבלו מלגה זעומה מידי חודש בחודשו למחייתם, 1907) לנייאדו זצ"ל בחודשסיוון תרס"ז ובמשך הזמן התווספו עוד חכמים מקובלים ללמוד בישיבה החשובה. ולמעשה חבורת ישיבת "אוהל מועד" היוותה את גרעין היסוד של שנה בעיר העתיקה בחודש אייר תרפ"ג. 16 ישיבת "פורת יוסף", שנפתחה לאחר למעשה רבנו יצחק זצוק"ל, היה הצעיר שבחבורת המקובלים ועוד טרם פתיחת הישיבה על-ידי הרב שלמה לנייאדו, היה מסתופף עם חבורת לומדי קבלה, למרות גילו הצעיר פחות מכ' שנים, בכל זאת נחשב כאחד מבני החבורה ממש. הלכות הושענה רבא סוכה ביום השביעי