ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. משהה נקביו עובר משום "בל תשקצו", בין בגדולים בין בקטנים, אך בקטנים יש בזה עוד חשש סכנה וגם עקרות, שיהיה עקר אם משהה. ויש בני אדם נכשלים בדבר זה, ואם יבא לו התעוררות והוא לומד או עוסק בעניניו, אינו קם במהירות, וחושב: עד שיגמור העסק עוד מעט, או עד שיגמור דף הזוהר או המזמור, וזו שטות גדולה, דהרי זו מצוה הבאה בעבירה, לכך צריך להזהר מאד. וכתב "חסד לאלפים" ז"ל בשם המקובלים, דהמיקל בזה, מונע ממנו טהרת המחשבה. ומי שהוא בעל נפש ורוצה להדבק בקונו, צריך להזהר שיהא גופו נקי בכל שעה, וזה מועיל גם כן לבריאות הגוף ונעשה בריה חדשה. ב. גם בהיותו שוכב על מטתו בלילה, אם הרגיש שצריך לעשות צרכיו יתאזר לקום ולא יתעצל ולא יתרשל הן מחמת קור הן מחמת גשם הן מחמת חושך וכיוצא, אך צריך לעשות תחלה נטילת ידים כהלכה, כי אי אפשר לו לילך ארבע אמות ולשפשף או לקנח בעוד רוח רעה שורה על ידיו, אך מאחר שהוא עתה צריך לנקביו אי אפשר לברך "על נטילת ידים" אלא יעשה צרכיו תחלה, ואחר כך יברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר", ולכן צריך ליזהר שלא יפסיק בדברים מעת שנטל ידיו עד שיכנס לבית הכסא ויטול שנית ויברך. ג. לא יגלה עצמו עד שישב, והנכון שלא לגלות אלא מלפניו טפחיים ולאחריו טפח, אך אם המקום מטונף ויש חשש שיטנפו בגדיו אין צריך להזהר בזה אלא יגלה כפי הצורך לפי המקום, וכל מה שאפשר למעט בגלוי ימעט וכמו שכתב הרב "חסד לאלפים" ז"ל, וכן נמי כל דאיכא חשש טינוף יש להקל בבית הכסא שיש בו מחיצות ודלת סגור, ולכן בזמן הזה דעל הרוב כל בתי כסאות יש בהם מחיצות ודלת סגור אין מקפידין בענין הגילוי כל כך: א. צריך להזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, כי היא מצוה חביבה עד מאד, שיש בה משום פרסום הנס בהודאה לה' יתברך על הנסים שעשה לנו, והעושה כן זוכה לבנים תלמידי חכמים. ואפילו עני שאין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, מוכר כסותו או נותנו בעבוט כדי להשיג דמי שמן או נרות שעוה להדלקת נרות חנוכה, כדי שיעור נר אחד לכל לילה. ונלמד ממה שאמרו שאפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מד' כוסות, משום פרסומי ניסא. וכתב בחמד משה שא"צ לתת לו אלא רק נר אחד לכל לילה. ואינו חייב למכור כסותו בשביל ההידור. ולאפוקי ממ"ש האור שמח. וכן חייב להשכיר עצמו לפועל שכיר כדי שיוכל ליקח שמן להדלקה, כדי שיעור נר אחד לכל לילה. לכן מצווים כל גבאי צדקה להשגיח על העניים, ולתת להם שמן להדלקת נרות חנוכה, אלא שאינם מצווים לתת להם אלא כדי נר אחד בכל לילה, כפי עיקר הדין של המצוה. ב.כמה נרות צריך להדליק בחנוכה, אמרו חז"ל מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. והיינו, כי מעיקר הדין די בנר אחד לכל בית ובית מישראל, בין שבני הבית מרובים, בין שהם מועטים. אולם המהדרים במצוה זו, בלילה הראשון מדליקין נר אחד, מכאן ואילך מוסיף נר אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך. וכן פשט המנהג בכל תפוצות ספרד, וכמו שהעיד הרמב"ם. ג. אלמנה הניזונת מנכסי היתומים, צריכים לספק לה שמן להדלקת נר חנוכה, שתוכל לברך ולצאת ידי חובתה, כיון שאף הנשים חייבות בנר חנוכה, שגם הן היו באותו הנס. וראוי לתת לה שמן באופן שתוכל לנהוג כמנהג המהדרין, תוספת נר לכל לילה, כפי שנהג בעלה בעודו בחיים. המשך משבוע שעבר: עד שנת תשמ"ג רבנו ותלמידיו למדו בישיבת "בית אל", אמנם עם ריבוי התלמידים הוכרח רבנו לעזוב ולהקים ישיבה משלו, ואכן כך היה שעברו ללמוד . וקרא רבנו לישיבתו ישיבת "דור ישרים" ורבנו ביחד עם חכם שמואל דרזי זצוק"ל, ניהלו את הישיבה עד 28 בבית הכנסת "שאול מזרחי", ברחוב רש"י לשנת תשמ"ט. בשנת תשמ"ט החליטו רבנו וחכם שמואל דרזי זצוק"ל, לחלק את הישיבה לשתי קבוצות נפרדות, חכם שמואל דרזי בראש חבורת המקובלים "ניות ברמה" שנשארה באותו מקום עצמו, ורבנו בראש חבורת המקובלים "דור ישרים", שהועתקה באופן זמני לביתו של רבנו ברחוב פישל , בשכונת הבוכרים, למשך כארבעה חודשים, לאחר זמן קצר זה עברו רבנו ותלמידיו לבית הכנסת "מושהיוף" ברחוב דוד, למשך תקופה של כחצי 9 שנה בערך עד לשנת תשנ"א, )בית הכנסת "מושהיוף", בראשותו של חכם נעים אליהו בנו של המקובל חכם סלמאן אליהו זצוק"ל, מחבר הספר "כרם שלמה" על "עץ חיים".( ישיבת "נחלת יצחק" בחודש אדר שנת תשנ"ג הועתקה הישיבה לבית הכנסת "יד מרדכי" שבשכונת מחנה יהודה, לתקופה של שנה אחת בערך, ולאחר תקופה זו שוב הועתקה הישיבה עם רבנו לבית הכנסת "תפארת ירושלים" ברחוב אדוניהו הכהן בשכונת הבוכרים, ובשנה זו כבר החלה בנייתה של הישיבה "נחלת יצחק", ברחוב דוד, משום כך רבנו רצה ללמוד עם תלמידיו בסמוך לבניין הנבנה והולך כמקום קבע. בשנת תשנ"ג הושלמה בנייתה של ישיבת "נחלת יצחק" ולאחר חנוכת בית חגיגית בהשתתפות גדולי ומאורי הדור, אירוע מפואר ומיוחד במלון "רמדה רנסנס" בירושלים, התקבצו רבנו ותלמידיו לשכון קבע בהיכל הישיבה החדש, פתח רבנו ואמר: "כאן באנו אל המנוחה והנחלה, סוף וקץ לכל הנדודים הארוכים והקשים ועל-כן קרא שמה בישראל "נחלת יצחק". הלכות בית הכסא הלכות חנוכה