ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

יעקב אבינו כשברך את בני יוסף אפרים ומנשה שיכל ידיו כדי לברך את אפרים בידו הימנית ואת מנשה אף על פי שהוא בכור בידו השמאלית. ויוסף אומר לו לא כן אבי כי זה הבכור, והיינו מי כמו יוסף שסבל מהאפליה זו שעשה לו אביו כתונת פסים. ולכן יוסף רצה למנוע את זה שלא יפגע מנשה מאפרים בזה שאת הברכה ביד ימין מברך את אחיו הקטן. ובהבלטה כזו גדולה של שיכול ידיים. ואם כן, מה יעקב משיב לו בזה שאומר ידעתי בני ידעתי. אדרבא אם אתה יודע, אז למה אתה עושה וגורם לקנאה ושנאה בין שני אחים. אולם הביאור הוא כזה: ידוע שאפרים היה רגיל בתלמוד תורה אצל יעקב אבינו, אולם מנשה נאמר עליו ולא ידעו כי המליץ בנותם והיינו מנשה, נמצא שאפרים עסק בתורה, אבל מנשה עסק בצרכי ציבור, היינו ידעתי בני ידעתי כלומר גם כשהפלתי אותך בכתונת פסים משום שלמדת תורה כפי שאומר הפסוק "כי בן זקונים הוא לו" ובתרגום אונקלוס מעיר וכי יוסף בן זקונים, והלא בנימין בן הזקונים? ומשיב בן הזקונים "בר חכים הוא ליה" כלומר יוסף עסק בתורה יותר מכל אחיו היינו ידעתי אז למה הפלתי אותך לטובה מכל האחים וגם עכשיו אני מפלה את אפרים לטובה משום עיסוקו בתורה. ובכוונה עשיתי משום שעתיד עם ישראל למי שעוסק בתורה וחייבים עם ישראל לקלוט ולדעת שהעוסק בתורה חשוב מכל, ועובדה היא שמנשה לא קינא מאפרים. ולכן בך ישראל ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה שלא קינאו אחד מהשני הואיל והסבא החליט שראוי לחבב עוסקי תורה, מקובל עלי הדבר. מסביב לאוכל – הנחיות בנימה אישית לא רק למזון שנכנס לגופו של הילד יש חשיבות, אלא גם לאופן בו הוא אוכל ולחוויית האכילה עצמה. לכן, כדאי להקפיד על כמה כללים חשובים: • ציידו את ילדכם תמיד בבקבוק מים. • הקפידו שתמיד תהיה קערת פירות וירקות שטופים ומוכנים לאכילה במטבח )במקום צנצנת עוגיות - אותה הכניסו לארון(. על מנת שחוויית האכילה תהיה חיובית: • אל תשתמשו באוכל בתור פרס או עונש. • אם הילד מסרב לאכול, אל תתחננו, אל תלחצו ואל תראו אכזבה. • אל תנהלו מלחמות סביב האוכל. אל תכריחו את הילד לאכול משהו שהוא מתעקש לא לאכול, אלא מצאו פתרון יצירתי אחר. • הקפידו לתכנן מראש. • נהלו מעקב אחר האכילה שלו. • תנו לילד דוגמא אישית. חשוב להדגיש כי כל שינוי רצוי שיהיה הדרגתי ובהתאם ליכולות של הילד. בשום אופן לא להכריח אותו, אלא לגרום לו להבין מה טוב ומה פחות טוב לו. אל תתפלאו אם הוא מתנגד, אם אתם בעצמכם לא משמשים מודל. השם אביגיל מוזכר בתנ"ך ומשמש כתיאור לדמות התנכית אביגיל - אביגיל אשת דוד המלך, אך בנוסף, לשם משמעות מילולית בעלת עוצמה רבה. אביגיל הייתה דמות תנכית מרכזית ונודעה בשם יופייה הרב ובזכות יושרה, חוכמתה וצדיקותה, כפי שמסופר בספר ל; ִ י ָ ג ִ ב ֲ א ֹ ו ּ ת ְ ׁ ש ִ ם א ֵׁ ש ְ ל, ו ָ ב ָ נ ׁ יש ִ א ָ ם ה ֵׁ ש ְ שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ג', "ו ר". כמו כן, משמעותו המילולית של ַ א ֹ ּ ת ת ַ יפ ִ ל ו ֶ כ ֶׂ ת-ש ַ ב ֹ ה טו ָּׁ ש ִ א ָ ה ְ ו השם מתייחסת אל שילוב המילים "אבי" ו – "גיל", כלומר, אבי או משפחתי או בוראי, הוא מקור לשמחה גדולה. אביטל הוא שם שמקורו בתנ"ך והוא משמש לתיאור אביטל - הדמות התנכית אביטל, שהייתה אחת מנשותיו של דוד המלך ואם בנו, שפטיה, כפי שמתואר בספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ד', ל". כמו כן, השם מורכב מהמילים ָ יט ִ ב ֲ ן-א ֶ ה ב ָ י ְ ט ַ פ ְ ׁ י, ש ִ ׁ יש ִ מ ֲ ח ַ ה ְ "ו – "אבי" ו- "טל", אשר שילובן יחד יוצר משמעות מיוחדת, הנקשרת אל זיקה לבית ולמשפחה ולנפלאות הטבע ותהליכיו, משום שהמילה "טל" היא למעשה תיאור של טיפות מים הנוצרות מהלחות שבטרם לזריחת החמה. כללים לאכילה בריאה לילדים