ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

הקב"ה פונה לעם ישראל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכן היה נבנה המשכן וכליו והוקם המשכן ידוע שגם אחרי שנבנה בית המקדש יעברו כל כליו של המשכן לבית המקדש. המשכן עצמו נגנז מתחת להר הבית במחילות עקלקלות וקיים לנצח. וקיים עד היום ועד בכלל. המשכן בנוי כמובן מעורות אילים מאדמי ועורות תחשים ועצי שטים. ואפילו הכי קיים לנצח, ושואלים מדוע בית המקדש שהושקע בו ממון רב. ואמרו חכמים מי שלא ראה בית המקדש לא ראה בנין יפה מימיו. ובעוונת נאמר ערו "ערו עד היסוד בה" כלומר ממש אין זכר מבנין זה. ולמה יהיה ערכו פחות מהמשכן הבנוי מעורות? משיב המדרש: במשכן נאמר "כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" כלומר במשכן ממש נתנו מכל הלב, ונתנו ממש את הלב מתוך רצון ושמחה גדולה, אבל במקדש נאמר "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל" וברור שמס לא ניתן מכל הלב, ולכן במקדששלא נותן מכל הלב לא היה קיומו לנצח. לא כן המשכן שנתנו ממש מכל הלב כל איש אשר ידבנו ליבו וקיומו לנצח. הרי מבואר כאשר כאשר הדבר נעשה מכל הלב יש לו ערך גדול ולכן נאמר ויקחו לי תרומה, מבאר רש"י במילה "לי" - לשמי. והביאור הקב"ה אומר לעם ישראל תדע שאתה לא נותן לי כלום שהרי נאמר על הקב"ה לי הכסף ולי הזהב לה' הארץ ומלואה, ואתה בסך הכל לוקח ממה שאני נתתי לך והמצוה שאתה עושה בזה שאתה מכוון לשם שמים. וזה מתוך הלב. סדר יום קבוע, שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה איכותית אלה היסודות, לפי השיטה הנטורופתית, שעליהם גדלים ילדים בריאים. בראי הנטורופתיה, שינה טובה מונעת מחלות שינה - ומסייעת לבריאות. חשוב שיהיו בבית הרגלים קבועים לגבי שעות השינה והערות, בהתאם לגיל הילד. מנוחת צהריים חשובה בעיקר לקטנים, ילדי הגן. אמהות שמונעות מהילד שינה בצהרים כי "הוא לא יישן בלילה" - טועות. ילדים עייפים ניכרים בהתנהגות היפראקטיבית, נרגזת וקצרת רוח. ילדים שישנו דיים הם מרוכזים ושלווים ויכולות החשיבה שלהם טובות. יש לכם בני נוער בבית? גם להם לא תזיק מנוחה קלה בצהריים. שנת לילה נכונה וטובה מתחילה בשעות הערב, ולא באמצע הלילה. עליה לכלול מספיק שעות כדי שהגוף "יתקן את עצמו" ויאושש את עצמו עבור היום הבא. ילדים עייפים מבלבלים בין עייפות ורעב, ועלולים לסבול מהשמנה וחוסר ריכוז. השם דבורה מוזכר בתנ"ך בהתייחס לדבורה הנביאה, אשת דבורה - לפידות, אשר שפטה את ישראל וסייעה לניצחון במלחמת סיסרא. ם ִ י ָ ר ְ פ ֶ ר א ַ ה ְּ ל ב ֵ ית א ֵּ ין ב ֵ ב ּ ה ו ָ מ ָ ר ָ ין ה ֵּ ה ב ָ ר ֹ בו ְּ ר ד ֶ מ ּ ֹ ת ת ַ ח ַּ ת ת ֶ ב ֶׁ ש ֹ יא יו ִ ה ְ "ו ט." )שופטים ד', ח'(. דבורה הנביאה ָּ פ ְׁ ש ִּ מ ַ ל ל ֵ א ָ ר ְׂ ש ִ י י ֵ נ ְּ ב ָ יה ֶ ל ֵ א ּ לו ֲ ע ַּ י ַ ו שמשה כנביאה וכשופטת ומוזכרת בתנ"ך כמי שזכתה לדרגת נבואית הודות למעשיה הטובים. מן השירותהמפורסמותשבתנ"ך היאשירת דבורה, אותה שוררה לאחר הניצחון במלחמה נגד סיסרא. דבורה שייכת גם לעולם החי והיא מתאפיינת בחריצות, בנאמנות לחברותיה ולמלכה וביכולת תפוקה גבוהה. בחירה בשם דבורה מבטאת את שאיפת ההורים כי ביתם תהיה בעלת כושר מנהיגות, בעלת מידות טובות, אסרטיבית, אמביציונרית, חרוצה ונאמנה למשפחתה. הכינוי דגנית מקובל בשפה העברית כשם נרדף לדרדר הכחול דגנית- הגדל בארץ, אך למעשה, דגנית הוא שמו של צמח הדומה במראהו לדרדר הכחול וגדל בחו"ל כעשב שוטה בשדות הדגן. לשם דגנית זיקה בולטת למונח "דגן", הנחשב לאחד מסמליה של ארץ ישראל ׁ ש ֹ ירו ִ ת ְ ן ו ָ ג ָּ ץ ד ֶ ר ֶ ולאחד משבחיה הבולטים, כפי שמתואר בתנ"ך: "א " )מלכים ב', י"ח, ׁ ש ַ ב ְ ד ּ ר ו ָ ה ְ צ ִ ית י ֵ ץ ז ֶ ר ֶ ים א ִ מ ָ ר ְ כ ּ ם ו ֶ ח ֶ ץ ל ֶ ר ֶ א ל"ב(. בחירה בשם דגנית מבאת זיקה עמוקה של ההורים לעולם הצומח ולארץ ישראל כאחד, ומשקפת את שאיפתם כי ביתם זו תהיה אמביציונרית ובעלת שאיפה לצמיחה בחייה ותשביע את הוריה בנחת. תזונת החורף