ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

19:32 18:18 19:34 18:33 19:33 18:25 19:33 18:25 צו פרשתנו מתחילה בצווי ה' למשה להורות לאהרון ולבניו מספר דינים. ה' אינו אומר למשה לדבר אל אהרון. הוא אפילו אינו אומר לו להורות לאהרון. ן, לשון ציווי. ֹ ר ֲ ה ַ ת א ֶ ו א ַ הוא אומר למשה צ רש"י מפרש ש"צו" הינה מילה מאד קשה: " אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות". אם בודקים את מספר המצוות הבאות אחרי המשפט הזה, אין אנו מבינים, מדוע היה צורך במילה החזקה הזאת: "צו". ה. קורבן עולה הוא קורבן שכולו לה'. שום חלק ממנו, חוץ מהעור, איננו לתועלת האדם או למאכלו של האדם. ָ ל ֹ הפסוק הבא מדבר אודות קורבן העו המקריבו מבקש להיות בטוח שהוא הוקרב לפי הכללים הגבוהים ביותר של ההלכה. כאן, המילה צו היא בהחלט במקומה. אלא שהתורה מקדישה רק פסוק אחד על קורבן העולה. התורה ממשיכה לצוות על הרמת הדשן היומיומית מעל המזבח. הכוהן לובש בגדי בד, מסיר את הדשן ושם אותם על יד המזבח. אחר כך הוא מחליף בגדים, לבגדים פחות יפים, כדי להוציאם אל מחוץ למחנה. ה הקדושה? מדוע הציווי הקשה: "צו" . ָ מדוע מוזכרות העבודות הבזויות האלה ביחד עם העול וה הקדושה בהתגלמותה. סיפורים רבים מסופרים על אודות קדושתו בכל עולם התורה. בגיל ָ ו ִ הגאון הסטייפלער, רבי ישראל יעקב קניבסקי זצ"ל, ה שבע עשרה הוא כבר שרד את השירות בצבא הרוסית בלי להתפשר בכי הוא זה על שמירת שבת או כשרות. אנשים הכירו את הסטייפלר כמי שממעט לדבר. את חוש השמיעה הוא איבד כשהוא היה ש"ג בלילות הקפואים של סיביר בפקודת צבא הצאר. אנשים היו כותבים לו שאלות או היו מבקשים ממנו להתפלל עבור החולה או הגלמוד. הסטייפלר היה קורא את הפתק, בקושי מרים את ראשו מהספרים הגדולים שעל שולחנו הישן, ומתחיל להתפלל. לעיתים קרובות, הוא היה מרכז את הייעוץ שלו באמירת משפט אחד או שניים, וזה היה פועל! אנשים היו שואלים, והוא היה עונה. בתוך ימים ספורים, הייתה מגיעה התשועה הניסית. וכך נהגו האנשים, לעמוד בתור לפני דירתו הפשוטה, והרב הזקן מאוד היה מוצא את הזמן לראות כל אחד ואחד הנכנס אליו עם מטען של כל הבעיות שבעולם, ולוקח את הצרות על שכמו. צעיר אחד מלא שאיפות, שרצה מאוד להיות תלמיד חכם כמו הסטייפלר בעצמו, היגיע אליו בהציגו את הבעיה המיוחדת שלו, שלפי הרגשתו, היא מונעת ממנו להגיע לפסגות רוחניות. לא היה לו ספק שגדול כמו הרב קניבסקי, היודע להחליט במקרים של חיים ומוות, יידע גם איך לטפל בבעייתו. האברך הציג את המצוקה על הנייר כדי הסטייפלר יבין את חומרת המצב. "כל יום שישי" כתב האברך " אני חוזר מהישיבה, והתמונה שבבית מובילה אותי לדיכאון. השולחן אינו ערוך, המטבח לא נקי, והילדים לא התרחצו עדיין. מה עלי לעשות? איך אפשר להתרכז בלימודים עם צרות כאלה?" האברך ציפה שהסטייפלר ייעץ לו איך לטפל באשתו, שאינה מתפקדת ברמה המקובלת. הסטייפלר הרים את עיניו מהנייר, בפנים חמורות. הצעיר חייך. אין ספק, הסטייפלר הבין את חומרת המצב! ואז הרב דיבר באידית במבטא הרוסי הכבד: " אתה באמת רוצה לדעת מה לעשות?" האברך הניע בראשו בלהיטות. בסבר פנים חמור הסטייפלר פסק: "קח מטאטא!!!" ( מסביר את סמיכות מצוות הרמת הדשן עם מצוות קורבן העולה. על האדם להכיר 1180-1263 ) רבי יונה מגירונדי בכך, שעניין הנראה לעיתים כעבודה בזויה בעיני בשר ודם יכול להיות דבר חשוב עד מאוד בעיני ה'. מצוות תרומת הדשן פותחת ב"צו" ומקומה על יד קורבן העולה. עלינו להבין, שיתכן ומעשים קטנים וחסרי הדר טומנים בחובם קדושה רבה. בחיפושנו אחרי רוחניות, אסור לנו להזניח מטלות פשוטות. לא חשוב באיזה רמת קדושה אנחנו נמצאים, קיים תמיד מקום למטאטא... 41 ט"ו אדר ב' תשע"ו הפטרה: כה אמר