ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. הכל חייבין במקרא מגילה אנשים ונשים אך הנשים אע"פ שיודעין לקרות ישמעו מן האנשים וכן המנהג בעה"ק תוב"ב שמעולם לא נשמע שהאשה קראה מגילה ולכן כל אדם אע"פ שקרא המגילה בבית הכנסת יקראנה בביתו בשביל אשתו שלא שמעה בבית הכנסת ובשביל הבתולות ושאר נשים ומשרתים שבבית ואם קראה בבית הכנסת וחוזר וקורא לנשים לא יברך בשבילם וגם הם לא יברכו: ב. אם היה הקורא חרש או שוטה או קטן השומע ממנו לא יצא י"ח וצריך לחזור ולקרותה בברכה מיהו אם שמעה מחרש יחזור ויקראנה בלא ברכה משום דאיכא דס"ל שומע מחרש יצא ואם שמעה מקטן שהגיע לחינוך יחזור ויקראנה בלא ברכה דאיכא רבים דס"ל קטן שהגיע לחנוך מוציא את הגדול י"ח וכן נמי אם שמעה מהאשה יחזור ויקראנה בלא ברכה: ג. קראה מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה יצא אבל השומע אם מתנמנם לא יצא וצריך להזהר בד"ז שהוא מצוי תמיד דאלו השומעים יתנמנמו, ולכתחילה אם ראו את הקורא שקרא איזה פסוקים מתנמנם מכריחין אותו שיחזור ויקראנה, דלא אמרינן קראה מתנמנם יצא אלא בדיעבד היכא דסיים קריאת המגילה כולה: ד. הקורא את המגילה צריך לברך הברכות מעומד בין בתחלה בין בסוף אפילו הוא קוראה יחיד בביתו, אבל קריאתה אינה צריכה מעומד, ורק הש"ץ קוראה מעומד מפני כבוד הציבור, וצריך להיות פושט אותה כולה ואח"כ מברך הברכות מעומד, מיהו מאחר דפושט ומברך בעודו עומד, צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה ולא תהיה נגררת בארץ: ה. מי ששכח ולא בירך שהחיינו, אם נזכר אחר שהתחיל יברך במקום שנזכר, ובסה"ק מקבציאל העליתי דאם לא נזכר עד אחר שכבר קרא גם פסוק עשרת בני המן, אע"פ שעדיין לא גמר המגילה לא יברך שהחיינו שם במקום שנזכר: ו. אם השמיט הקורא מלות בקריאתו אפילו שהם תיבות שאין מפסידין ענין הקריאה לא יצא י"ח, ומי שיש בידו מגילה שאינה כשרה ישמע משליח ציבור וישתוק: א. נכון ללמוד תורה שעה אחת קודם הסעודה, או בתוך הסעודה. ומה טוב ללמוד ההלכות הראשונות של פסח עם סעודת הפורים, לסמוך גאולה לגאולה. ב. נכון להרבות בשירות ותשבחות להשי''ת. טוב להודות לה' ולזמר לשמו כי נעים, על כל הטוב אשר גמלנו )שבולי הלקט סי' רא(. ומצוה לשמח הקטנים במיני מתיקה ומעדנים. ג. כשיערוך השלחן לסעודת פורים אין צריך להשאיר מקום פנוי בשלחן זכר לחורבן בהמ''ק. ד. מצוה להרבות בסעודת פורים. ויוצאים ידי חובה בסעודה אחת. ומן הדין אין סעודת פורים צריכה פת, אולם נכון לחוש לכתחלה לדעת הפוסקים הסוברים שצריכה פת. ה. וכיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תשיג ידו. ויש להדר אחר בשר בהמה חלק )גלאט(, שיש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר בהמה. ואם קשה לו בבשר בהמה, יאכל בשר עוף. ו. בעל הנסים שבתפלה ובברכת המזון, צריך לסיים: ועשית עמהם ''נסים ונפלאות'' בלשון רבים, ולא ''נס ופלא''. ז. אף הנשים חייבות בסעודת פורים, אך ישתו רק מעט יין. ח. אשה שחל ליל טבילתה במוצאי פורים, מותר לה לאכול בשר בפורים, ותנקר היטב בין שיניה קודם טבילתה. ט. הנשבע להתענות בפורים אין כח במצות פורים לדחות שבועה בשם שמים, וצריך להתענות, אם לא מצא היתר לשבועתו. ולרווחא דמילתא יעשה הסעודה בלילה. י. אף האבל על אב ואם בתוך י''ב חודש יכול להשתתף במסיבת סעודת פורים אשר נערכת מחוץ לביתו. ואם יש שם כלי נגינה, ימנע האבל מלהיות שם. יא. סעודת פורים שעשאה בליל פורים לא יצא ידי חובתו, דכתיב ''ימי'' משתה ושמחה. ומכל מקום גם בליל פורים ירבה בסעודתו. המשך משבוע שעבר: בת הבנקאי באחד מימות הסתיו הירושלמי של שנת תשנ"ג, מספר ידידי א. ד. שהיה ממש ממקורבי הרב, שזכה להתברך מפיו. סיפור מרגש עד דמעות: רבנו ישב בסעודה שלישית בשבת קודש וכולו קורן אור, כשלפתע נכנס לביתו ללא שום התראה מראש, מנהל בנק "משאו", הבנק הגדול ביותר בארגנטינה, מר צפדייה אליס, כשבקולו החנוק סיפר על בתו השוכבת על ערש דווי ללא הכרה במצב תרדמת בחודש האחרון ללא זיע וללא תגובה, גם לא למגיבה לפניות האנשים הקרובים אליה, הוסיף ואמר: כולם מתפללים ומייחלים רק שתפקח עין או תפצה פיה אפילו מילה אחת."את גדולי ומומחי הרופאים שבארגנטינה הבאתי ללא שום תוצאות", אמר לרבנו:"בקשה לי אליך כבוד הרב, שתגיע לארגנטינה רק בכדי לברך את בתי שתקום ממיטת חוליה". ענה רבנו שהדרך רחוקה ויהיה קשה לו מאוד לטוס כל כך הרבה שעות". מר צפדייה הציע שהוא מוכן להשכיר בעבור הרב מטוס קונקורד במיוחד, מטוס זה נחשב למטוס המהיר ביותר בעולם, אך הבעיה היא שאין למטוס מסוג זה אישורי נחיתה בארץ עקב מסלולי הנחיתה הקצרים שבארצנו, אלה רק משדה תעופה כדוגמת פריז ולכן אם הרב ירצה ויהיה באפשרותו להגיע לפריז בכדי לטוס משם בקונקורד, יחסוך יותר מחצי זמן הטיסה ליעד, אך לצערו של מר צפדייה נענה בשלילה בגלל המרחק הרב מבחינה גיאוגרפית. אך כמו שלמדנו הפתרונים לה'. למרבה הפלא בצאת השבת המלכה הבדיל רבנו על כוס היין, הבשמים והנר בברכת המבדיל בין קודש לחול על פי זמני יציאת השבת כשיטת רבנו תם ע"ה. הטלפון צלצל בביתו של רבנו ומעבר לקו היה אחד מאוהבי וממכרי הרב מצרפת שביקש והזמין את רבנו לשמש בתור סנדק בצרפת ולזאת הסכים הרב, משום שלסנדקאות לא סירב רבנו לעולם. ביום שלישי רבנו הגיע לפריז, כולם קיבלו את פניו הקדושות וקידמו את פניו בשירה וזמרה, אוחז רבנו את הטלית בידיו מברך את הברכה להתעטף בציצית ומניח על גופו הטהור טלית לבנה וצחורה כולו עטוף לבן כשהתינוק נימול על ברכיו והמוהל חותך ופורע את המילה, והרב מרגיעו על ידי יין הקידוש, רבנו נושא ברכתו לכל הקהל הקדוש במקום ובנוכחות מר צפדייה, שהגיע במיוחד לפריז בכדי לבקש בשנית מרבנו הקדוש להגיע לארגנטינה במטוס שחכר במיוחד בעבור הרב ופמלייתו."רק שלוששעות טיסה", הבטיח מר צפדייה, ואנו מגיעים ליעדנו לשלום. הרגיש רבנו את צערו של מר צפדייה, בגלל בתו השוכבת על ערש דווי והפעם ניאות לבקשתו. לאחר סעודת המצווה התלווה רבנו למר צפדייה לרכבו, כשפניהם מועדות לעבר שדה התעופה שארל דהגול. הלכות פורים דיני סעודת פורים