ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

20:24 19:05 20:26 19:21 20:28 19:14 20:24 19:11 במדבר ם" )במדבר, ב, י"ז( ֶ יה ֵ ל ְ ג ִ ד ְ ל ֹ דו ָ ל י ַ ע ׁ יש ִ , א ּ עו ָּ ס ִ ן י ֵּ כ ּ נו ֲ ח ַ ר י ֶׁ ש ֲ א ַּ "כ בפרשת במדבר, התורה קובעת את מיקומם של כל שבט בחנייתו במדבר. השבטים היו מסודרים בארבע קבוצות של שלושה שבטים כל אחת, שקראו להם דגלים, בגלל הדגלים הצבעוניים המיוחדים של כל קבוצה.התורה ממשיכה ואומרת שהקבוצות האלה לא היו מיוחדות רק לעת החניה – אלא גם ם". תארו לעצמכם טיול של כלל ֶ יה ֵ ל ְ ג ִ ד ְ ל ֹ דו ָ ל י ַ ע ׁ יש ִ , א ּ עו ָּ ס ִ ן י ֵּ כ ּ נו ֲ ח ַ ר י ֶׁ ש ֲ א ַּ כשבני ישראל היו נוסעים, הן היו אמורות לשמור את מיקומן לפי אותו מבנה. "כ הכיתות בבית ספר. המנהל מרכז את כל הכיתות באולם הספורט, והמורים סופרים את התלמידים לוודא שאף אחד לא חסר. כשהם מתחילים ללכת – בהנחה שהם הולכים רגלי – הכיתות והתלמידים מתחילים להתערבב. כשהם מגיעים ליעד, שוב הם מתחלקים לפי כיתות, ושוב מבצעים בדיקה. מדוע דורשת התורה כה בתוקף שהשבטים ישמרו על סידור חנייתם גם בזמן הנסיעות?בעל "מקרא מפורש" מבאר: קיימים יחידים שבשבילם חופש הוא לא רק מנוחה מהלחצים של היום יום, אלא גם הזדמנות "לעשות הפסקה" משמירת המצוות הרגילה בבית, להתרופף קצת. "סוף כל סוף, אנחנו בחופש, ובחופש חייבים ליהנות". האם לא יהיה זה טפשי, לאחר שהוצאנו כל כך הרבה כסף על מנת לנסוע לאיזה יעד אקזוטי, לא ליהנות מההנאות המיוחדות, גם אם זה תלוי בלהתפשר רק קצת על הסטנדרטים הרגילים שלנו? אנחנו בהחלט לא מזדהים עם הנימוק של אלה "ששומרים על הכשרות בבית" ואוכלים טרף כשהם בחוץ. אם אתה כשר , אתה כשר בכל מקום, כל הזמן. אם כשאתה "מחוץ לעיר" אתה מתיר לעצמך לעשות דברים וללכת למקומות שהיית מתבייש – כשאתה נוסע, ההרגלים שלך ּ עו ָּ ס ִ ן י ֵּ – בבית, כ ּ נו ֲ ח ַ ר י ֶׁ ש ֲ א ַּ לעשותם בבית, האם אתה באמת שונה?התורה מבינה את הלך הנפש הזה. ולכן היא מתריעה: כ לא צריכים להיות שונים מאלה שבבית.במכתב לחסיד צעיר, כותב רבי מרדכי אלטר מגור )הרבי מגור( :" קבלתי את מכתבך. אני שוב דורש בכל תוקף, שבשום פנים ואופן, אל תיסע לבוא אלי בלי ההסכמה של אשתך. למרות שכתבת שרצונך לבוא כדי ללמוד תורה ולקבל עליך עול מלכות שמים, את הדבר " – ]כלומר, כל דבר שניתן ּ עו ָּ ס ִ ן י ֵּ כ ּ נו ֲ ח ַ ר י ֶׁ ש ֲ א ַּ ".על הדבר הזה כותבת התורה: "כ ָ ך ֶ ית ֵ ב ְּ ב ָ ך ְּ ת ְ ב ִ ׁ ש ְּ הזה אפשר לעשות גם בבית, כמו שכתוב )דברים ו, ז( "ב לעשות על ידי נסיעה אל הרבי, ניתן לעשות גם בבית[. ההיבט הבסיסי להיות חסיד הוא לזקק את הטבע שלנו, ולהיות עניו גם ביחסנו למשפחתנו... להשיג את זה דרוש הרבה שנים. פירוש נוסף: יש כאלה שעבורם שבת הוא יום מנוחה והנאה מעמלם הקשה בכל השבוע, הפסקה אשר מאוד נחוצה היא מהעול של שבוע של עבודה. לאחרים, הוא יום שבו אפשר ליהנות מזמן עם המשפחה, ארוחות טעימות, קצת שירה ופטפוטים. יש גם כאלה שעבורם שבת הוא "יום הנשמה". להם, מנוחה גשמית וארוחות מלכים הם דברים שוליים. מה שמושך את תשומת לבם הוא הצד הרוחני של השבת. הם מבלים את השבת בלימוד תורה ובתפילה. הם מקבלים את השבת מוקדם, ומאחרים בהוצאתה שעות רבות אחרי שכולם כבר עשו הבדלה . מנסים להיות תלויים באורה של השבת לעוד מספר רגעים יקרים. אולי עמוק בתוכנו, כולנו מייחלים שהשבת תהיה קצת יותר עבור הנשמה, וקצת פחות עבור הגוף. אך האם עלינו להעמיד פנים? האם אנו צריכים לתת ההרגשה שאנחנו מרגישים מרוממי רוח על ידי השבת, גם אם בפועל אין זה באמת המצב? מה הדבר שעושה את השבת כה שונה לכל אחד מאתנו? הכל תלוי, אומר בעל ה"בית אברהם", בהתנהגותנו במשך השבוע. שבת, היא המרכז והפסגה של השבוע היהודי. עם אורך חיינו השבועי מתרכז בכסף, אוכל ונכסים, השבת שלנו תתרכז גם היא על מעדנים, בגדים וקישוטים שמעטרים את שולחן השבת. אך אם התנהגותנו בימי השבוע מתרכזת בעבודת ה', ומאמצינו להתפרנס אינו אלא נחיצות שחייבים להתגבר עליה, אז ביום השבת אנחנו נרגיש תשוקה להתעלות בעבודת הבורא. לימוד התורה שלנו יהיה שונה, תפילותינו תהיינה שונות – כל דבר שנעשה במשך השבת ת " )שמות ל'ה, ָּ ב ַּ ׁ ש ַ ם ה ֹ יו ְּ ... ב ׁ ש ֵ א ּ רו ֲ ע ַ ב ְ א ת ֹ יקבל מודעות ורגישות מורמים.בעל החתם סופר מנסח בצורה אחרת את הפסוק: "ל ג(. אם ברצונך שנשמתך תבער באש הרוחני של השבת, אל תטרח "להדליק את הלהבה" כששבת כבר כאן. בשבת לא מדליקים ." ּ עו ָּ ס ִ ן י ֵּ , כ ּ נו ֲ ח ַ ר י ֶׁ ש ֲ א ַּ אש! האש חייב להידלק ביום חול. אז, ורק אז, הוא יבער במשך כל השבת בעוצמה ובבהירות גדולים. " כ המילים יחנו וינוחו הם מילים דומות. סוג המנוחה שהשבת מביא ליהודי תלוי בצורה שהוא "נוסע" בימי החול! 51 כ"ו אייר תשע"ו הפטרה: והיה מספר