ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. צריך לישב באויר סוכה, והישן תחת המטה אם יש מגג המטה עד לארץ עשרה טפחים לא יצא י"ח, וצריך ליזהר שלא ישן תחת שלחן שגבוה עשרה טפחים: ב. יזהר לעשות הדפנות קודם הסכך ואם להפך פסולה, ויזהר לשא יניח דבר המקבל טומאה בסכך, ולכן העצים של הסכך לא יהיה בהם בית קיבול דאז מקבלים טומאה, ומחמת כן יזהר ג"כ שלא יניח עצים של המטה בסכך מפני שההם מקבלים טומאה, והפירות הם מקבלים טומאה ולכן לא יתלה רמונים וכיוצא בסכך, אלא רק בפפחות מארבעה טפחים ביניהם לבין הסכך, דאז אע"פ שהם מקבלים טומאה כיון דהוא תולה אותם לנוי בטלי לגבי סכך ולא מפסיל משום סכך פפוסל אבל אם יש ארבעה טפחים לא בטלי לגבי סכך והוי פירות אלו סכך פסול, ואע"ג דאין רחבים ארבעה טפחים גזרינן אטו רחבים ארבעה, מיהו במנורה דאיכא חשש דליקה אם יתלנה בפחות מן ד"ט מותר לתלותה שיעור ד"ט או יותר דחשיב זה כדיעבד, אך יזהר שלא ישן תחתיה: ג. לא יאכל בעערב סוכות מחצות ואילך, כדי שיאכל בלילה לתאבון כי האכילה בלילה הראשונה דאורייתא וכאשר נבאר בע"ה, והא דסגי בערב פסח משעה עשירית וכאן צריך להזהר מחצות, היינו כי בליל פסח אוכלים המצה אחר קריאת ההגדה ששוהין זמן הרבה ואם יזהר משעה עשירית יש זמן הרבה עד שיגיע אכילת מצה, משא,כ בסוכות הוא אוכל מיד כשתחשך לכך צריך להזהר למנוע האכילה מחצות וכנז' באחרונים: ד. יקדש אחר שיהיה לילה ודאי, ובליל ראשון יברך לישב בסוכה ואח"כ שהחיינו, כי ברכת שהחיינו קאי על הסוכה ועל קדוש יו"ט, אבל בליל ב' יברך שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה: א. נאמר בתורה: בסוכות תשבו שבעת ימים וגו', כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. והם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. וכתב הטור, הטעם שנצטוינו לעשות סוכה בחדש תשרי, ולא בחודש ניסן, שהוא זמן יציאתנו ממצרים, לפי שחודש ניסן הוא בתחלת הקיץ, ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכרת עשייתנו שהיא לפי מצות הבורא יתברך, ולכן ציונו השי''ת לעשות הסוכות בחדש השביעי, שהוא תחלת החורף, שהוא זמן הצינה והגשמים, ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, ובזה יראה לכל שאנו עושים כן בשביל מצות המלך שציוה עלינו לעשותה. ב. זריזים מקדימים למצות, ולכן המדקדקים במצוות מתחילים מיד בעשיית הסוכה במוצאי יום הכפורים, כדי לצאת ממצוה אל מצוה, ומחיל אל חיל. ג. נכון שכל אחד יעסוק בעשיית הסוכה, כי מצוה בו יותר מבשלוחו, או לפחות שיסכך הסוכה, ואם אי אפשר לו לעשות בעצמו, יעשה הכל על ידי שליח ויאמר לו שלוחי אתה לעשות סוכה. וישתדל בעשיית חלק ממנה, ובפרט בסכך. ומבטלין תלמוד תורה לצורך עשיית הסוכה והלולב. וכן נכון שכל אחד תהיה לו סוכה פרטית לשינה ואכילה. ד. אם שבת מפסקת בין יום הכפורים לחג הסוכות, יש מי שכתב שחובה מעיקר ההלכה להקדים עשיית הסוכה לפני השבת, ולא רק מדין זריזין מקדימים למצות. אולם לדינא הואיל ואין כאן אלא מכשירי מצוה, אין צורך להקדימה, רק מטעם זריזין מקדימין למצוות. המשך משבוע שעבר: על גדולתו של רבי שמעון מרדכי עג'מי זצוק"ל, רבו של מורנו יצחק כדורי זצוק"ל לא מצאנו בכתובים, ודי לנו במילים שנכתבו ונזקפו לזכותו בספר קץ הימין בזה הלשון: "וכמה מתלמידיו יצאו רבנים גדולים". ומגדולת התלמידים המפורסמים נדע ונבין מי היה רבי שמעון מרדכי עג'מי זצוק"ל. 17 סיום הש"ס בגיל שנה בלבד - בין פסח לעצרת שנת התר"ס במעמד רבני וחכמי בגדאד, בבית אביו 17 את הסיפור הזה סיפר רבנו זצ"ל, בעצמו למקורביו כשהיה בגיל רבי כדורי דיבה זצ"ל, בשעה טובה ומוצלחת סיים את הש"ס כולו, ולכבוד המאורע החשוב ערך אביו סעודה גדולה לכבודה של תורה שנכחו במקום רבנים חשובים ואורחים רמי מעלה שנאספו בביתו. בעת הסעודה כובד הנער יצחק כדורי לשאת דרשה ודברי תורה לכבוד המעמד החשוב ופתח פיו בחכמה בדברי תורה, והדהים את השומעים בדרשותיו המתוקים מפז דלא פסיק פומיה, המשיך להדהים את הנוכחים במקום, כשהם מרותקים לכיסאותיהם במעבר חד לדרשה בענייני קבלה והסוד, דיבר בעניין גלגולי נשמות ופירט דבריו לעומק, וכל האורחים המסובים שם השתהו לגודל בקיאותו, ולאחר שסיים דבריו נגשו אליו כמה מהחכמים ורבותיו וגזרו עליו "שתיקה", שלא ידרוש עוד ברבים ולא יגלה ידיעותיו ובקיאותו ברבים מחשש "עין הרע", והנער יצחק קיבל את שגזרו עליו רבותיו, ועד יומו האחרון הסתיר עצמו בהסתרה גדולה וענוה מופלגת וכאילו לא יודע ולא מבין, ואף כשהיה יושב בחבורות התלמידים והחכמים תמיד ישב בצד ושתק ולא פתח פיו כלל, עד כדי שחכמי ישיבת "פורת יוסף" כינו אותו בשם "רבי יצחק שותק". הלכות סוכה הלכות סוכה