ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

18:43 17:33 18:45 17:47 18:43 17:38 18:45 17:50 שירת משה, שאנחנו קוראים השבת, היא שיר מזמור נפלא, המתאפיין בנזיפה חדה, אבל גם בתקווה מפוארת. המילים המיוחדות שבשירה זו הן מהמילים המרגשות ביותר בתורה. בשירה עזה, משה רבנו קורא לשמים ולארץ לשמש כעדים לתמונה הפיוטית שהוא עומד להעתיר לתפארת המרשימה של הקב"ה, וליחסו המיוחד של ה' אל העם היהודי. "! אלה מילים לא מובנות. היות ּ ינו ֵ ק ֹ אל ֵ ל ל ֶ ד ֹ ג ּ בו ָ א, ה ָ ר ְ ק ֶ ם ה' א ֵׁ י ש ִּ בחלק ההתחלתי של שירתו, משה רבנו כולל רמז אפוף סוד לעם ישראל: "כ וכל השירה הזאת היא הצהרה על גדולת ה', מה בדיוק מבקש משה מהעם להוסיף בנושא? בנוסף, מדוע קריאת משה בשם ה' עשויה לגרום לעם להצהיר על גדולת ה'? הבה, נעיין לרגע בפרשה הראשונה של התורה, שאנחנו נקרא בע"ה בעוד מספר שבועות. אחרי שהנחש פיתה את אדם וחוה, וגרם לגירושם ". מפרשי התורה מתפלאים: מהי החומרה של אותו עונש, אם מובטח לנחש בכל עת ָ יך ֶּ י ַ י ח ֵ מ ְ ל י ָּ ל כ ַ אכ ֹ ּ ר ת ָ פ ָ ע ְ מגן העדן, הקב"ה קילל אותו: "...ו די והותר מזון לספק את כל צרכיו? אולם, המפרשים מסבירים שזהו בדיוק המהות של העונש. האדם שחייב להיאבק תמיד על מזונותיו, קורא בכל עת לבורא העולם לעזרה ולתמיכה, וכתוצאה, עצם הצרכים של האדם מספקים לו את הגמול הנעלה של הקרבה והקשר אתו יתברך. אמנם לנחש ניתנו כל צרכיו, אבל הוא נזרק הצידה, בלי שום סיכוי ליהנות אי פעם מקשר רוחני עם הקב"ה. זהו הדבר שמשה אמר לעם ישראל. כשהם שמעו אותו קורא בשם ה', כשהם הבינו איזו זכות עצומה נפלה בחלקם, שביכולתם בכל עת לצעוק אל ה', שהם יכולים להתעלות רוחנית על ידי התחברם אליו, אז אליהם להצהיר על גדולת ה'. המתנה היקרה הזאת, ההזדמנות שנתנה לבן תמותה להידבק באלוקותו, היא אחת החסדים הגדולים ביותר שה' הרעיף אי פעם על עמו. מלך אחד כעס מאוד על התנהגות אחד מבניו. למרות אזהרות חוזרות ונישנות, הנסיך הצעיר התמיד בדרכיו המרושעות, והגיע הזמן שהמלך כבר לא היה מסוגל לסבול את המצב. בלב כבד, הוא הגלה את בנו למדינה מרוחקת, וגזר עליו שיחיה עד סוף ימיו כאחד הפשוטים, בלי שום פריבילגיה של המשפחה המלכותית. ביום שהנסיך עמד לעזוב את הארמון, בא המלך לחדרו ונתן לו קופסה זעירה אטומה. "בני, קח את זה," אמר לו המלך. "למרות שגירשתי אותך מהארמון, הקופסה הזאת עשויה לעזור לך אם אי פעם אתה תהיה במצוקה מאוד קשה". הנסיך הצליח לשרוד ללא עזרת הפריבילגיות המלכותיות, וזאת, בלי קשיים גדולים מדי. בזמנים הקשים ביותר, הוא ידע בסתר לבו, שאם המצב יהפוך לבלתי נסבל, הוא יוכל לשבור ולפתוח את הקופסה האטומה, ולהשתמש בשפע שהיא מכילה. קרה פעם, שהוא באמת נכנס למצב נואש, ולא נותרה לו ברירה אלא לפתוח את הקופסה. הוא ציפה למצוא בה חופן של יהלומים, אבל להפתעתו, הוא מצא בה פיסת נייר קטן מקופלת בקפדנות. בידיים רועדות, הוא פתח את הפתק, וקרא אותו. ואז, הוא פרץ בבכי. זה היה מכתב מהמלך המעניק לבן הנגלה רשות להיכנס לארמון ולהגיש כל בקשה ישירות למלך עצמו. הנסיך הבין שלמכתב הזה ערך רב יותר מקופסה מלאה מהתכשיטים היקרים ביותר. בעת שאנחנו מתחממים בזוהר של איזה יום כיפור מלא השראה, חשוב לנו להבין שעצם מעשה התפילה הוא הגמול שלה, והיחס שאנחנו מטפחים עם הקב"ה על ידי תקשורת רוחנית לוהטת חשוב פי כמה מהדברים שעבורם אנחנו מתפללים. אנו תקווה, בעונה הזאת של תקווה ותפילה, שהקב"ה יעניק לנו חיים ארוכים, בריאות, אושר ושמחה. אבל חשוב לזכור, עוד טרם שכל הברכות האלו נמסרות על סף ביתינו, שאנחנו כבר התעשרנו לאין חקר, על ידי מעשה התפילה עצמו... האזינו 70 י"ב תשרי תשע"ז הפטרה: וידבר דוד