ישועות יצחק

ישועות יצחק 82 הקהל הקדוש במקום ובנוכחות מר צפדייה, שהגיע במיוחד לפריז בכדי לבקש בשנית מרבנו הקדוש להגיע לארגנטינה במטוס שחכר במיוחד בעבור הרב ופמלייתו.”רק שלוש שעות טיסה”, הבטיח מר צפדייה, ואנו מגיעים ליעדנו לשלום. הרגיש רבנו את צערו של מר צפדייה, בגלל בתו השוכבת על ערש דווי והפעם ניאות לבקשתו. לאחר סעודת המצווה התלווה רבנו למר צפדייה לרכבו, כשפניהם מועדות לעבר שדה התעופה שארל דה-גול. מטוס הקונקורד עם חרטומו הארוך מקבל אישור המראה ממגדל הפיקוח בפריז, כולם מהדקים חגורות רבנו מברך תפילת הדרך שהקדוש ברוך הוא ינהיג את ידי האוחזים בהגה להוליכם לשלום בנתיבי האוויר ולהגיעם לחיים טובים ולשלום אל מחוז חפצם בריאים ושלמים. בליווי רעש ובעוצמת המנועים מתרומם המטוס וממריא אל על במהירות עצומה ומפלח לעצמו נתיב דרך העננים האפורים המכסים את פני הרקיע, פשוט עוצמה אדירה ”מה רבו מעשיך ה'". טונות של מתכת ופלסטיק כורסאות אנשים נשים וטף מתרוממים באוויר וטסים במהירות העוברת את מהירות הקול מפריז לארגנטינה בדרום אמריקה שלוש שעות ממש “קפיצת הדרך”. המטוס נוחת, רעש, חריקות ובלימת הגלגלים על מסלול הנחיתה והמטוס נעצר לשלום,”ברוך ה’ הגענו לשלום למחוז חפצנו”, ממלמל הרב ומודה לאבינו שבשמים מתרומם על רגליו מעל הכורסא הנוחה של המטוס ובאיטיות צועד לעבר דלת המטוס שנפתחה לכבודו. ובשדה התעופה ממתין לרבנו נשיא ארגנטינה דאז. קרלוס מנאם ומקדם את פני רבנו בברכת ברוך הבא ומצטרף אליו לרכב השרד שהמתין להם יחד עם מר צפדייה היישר לבית החולים לברך את הילדה שנמצאת במצב קומה (תרדמת). בצעדים איטיים מתהלך רבנו במסדרונות האפורים של בית החולים לעבר חדרה של הילדה ופני כל החולים, שרובם אינם בני עמנו, מסתכלים ומתרגשים מפניו המזהירות כזוהר הרקיע ומייחלים