ישועות יצחק

ישועות יצחק 75 הנסיעות לקברי צדיקים בבוקר כבר יוצאים למסע 7- סדר הנסיעות שלו היה מדהים. ב הארוך וליום מלא קדושה ותפילות ותיקונים. את המזונות שלו, בדרך כלל בורקס, היה טועם בדרך. בכל ציון שהיינו פוקדים רבנו היה יוצא ראשון, יורד ומתפלל, בלי דיבורים, בלי מילה מיותרת. בזריזות בלי אובדן זמן. מי שהספיק לרדת ולהתפלל הספיק, מי שלא - חיכה לציון הבא. היה זה סדר מופתי. יש מפקד, הרב כדורי, והולכים לפי המסלול. בקבר רבי מאיר בעל הנס. פעם אחת אמרנו את הבקשות הארוכות, הכל לפי הכוונות, בחושך מוחלט לאור נרות. במהלך הנסיעות לא היה מוכן לשמוע על שום בקשה פרטית. אבל בסוף המסע היה מברך, איש כברכתו... הרווח העיקרי היה שהיינו חוזרים עם מטען רוחני. כמובן התפילות היו מיוחדות ראשית - התפללנו בסידור הרש”ש. תפילת שחרית ארכה כשלוששעות, תפילת מנחה ארכה למעלה משעה, כשעל ראשו הקדוש מניח תפילין ה”שימושא רבא”. והוא קולו שקט רגוע וחיוך תמידי, כאשר נשמע מפיו רק זמזום התפילה עם הכוונות העצומות שידע רבנו לכוון. בקיאותו בפרד”ס שאלנו את רבי יהודה מוצפי האם רבנו למד את תורת הנגלה? “בש”ס הוא היה בקיא, כמו בכל חדרי התורה, בכל הפרד”ס. פעם ישנתי אצלו אחרי שהרבנית נפטרה, הוא ישב ולמד מסכתות לפי הסדר במהירות מרובה, אבל זכר הכול. הזיכרון שלו היה מדהים. הוא היה זוכר אנשים שראה פעם אחת לפני עשרות שנים. את תורת הקבלה למד בעיון רב, ובלי הפסקה, כך למד שעות על גבי שעות. העיקרון בלימוד הקבלה היה הלימוד הרצוף.