ישועות יצחק

ישועות יצחק 47 לכיסאותיהם במעבר חד לדרשה בענייני קבלה והסוד, דיבר בעניין גלגולי נשמות ופירט דבריו לעומק, וכל האורחים המסובים שם השתהו לגודל בקיאותו, ולאחר שסיים דבריו נגשו אליו כמה מהחכמים ורבותיו וגזרו עליו “שתיקה”, שלא ידרוש עוד ברבים ולא יגלה ידיעותיו ובקיאותו ברבים מחשש “עין הרע”, והנער יצחק קיבל אתשגזרו עליו רבותיו, ועד יומו האחרון הסתיר עצמו בהסתרה גדולה וענוה מופלגת וכאילו לא יודע ולא מבין, ואף כשהיה יושב בחבורות התלמידים והחכמים תמיד ישב בצד ושתק ולא פתח פיו כלל, עד כדי שחכמי ישיבת “פורת יוסף” כינו אותו בשם “רבי יצחק שותק”. סיפר הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שליט”א, שפעם אחת בישיבת “פורת יוסף”, בעיר העתיקה, האיצו הרבנים על רבנו שידרוש מעט מידיעותיו ולא הסכים, ושוב לחצוהו, עד שעמד ופתח בפלפול חריף ונורא בדברי קצות החושן והנתיבות במשך שעה שלימה, וכולם נבהלו מפניו ואמרו: “לא הכרנו את חכם יצחק כך”, והוסיף הראשון לציון שליט”א, ואמר, שחשבו כולם שעומד לפניהם אחד מרבני אשכנז הגדולים, ואחד מחכמי “פורת יוסף”, אמר על רבנו: “גדלותו של חכם יצחק היא בהסתרת עצמו”. בעיר העתיקה בירושלים התקבצו חכמי המקובלים הירושלמים ועסקו בתורת הסוד והנסתר מתוך עוני ודוחק רב, עד שהגיע רבי שלמה רפאל לנייאדו זצ”ל בחודש סיוון תרס”ז (7091) והקים את ישיבת “אוהל מועד”, המפורסמת שבה קיבלו מלגה זעומה מידי חודש בחודשו למחייתם, ובמשך הזמן התווספו עוד חכמים מקובלים ללמוד בישיבה החשובה. ולמעשה חבורת ישיבת “אוהל מועד” היוותה את גרעין היסוד של ישיבת “פורת יוסף”, שנפתחה לאחר 61 שנה בעיר העתיקה בחודש אייר תרפ”ג. גם גדולים כיבדוהו.....