ישועות יצחק

ישועות יצחק 290 טרם החילותי לשאת דברים ביקשה ממני אחת הנוכחות במקום להקדיש את השיעור לרפואתו של תושב באר שבע שמאושפז במצב קשה במחלה הארורה בבטנו . היא התקשרה אליו ונתנה לי לשוחח עימו שאלתי "מה שמך?" בקול חלוש ועייף ואפילו שבור ענה לי "ראובן בן גיטה הי"ו". השיעור הוקדש לרפואתו, בסוף השיעור נשאתי תפילה להחלמתו המהירה בזכות כמוהר"ר יצחק כדורי זצוק"ל ושיחזור לאיתנו הראשון וכל המחלה אשר בקרבו תעבור במהרה תוך שלשה שבועות. כשכל הנוכחים עונים אמן ואמן. למעלית ליוו אותי כמה אנשים, ואחת מהם היתה אותה גברת שנתנה לי לשוחח עם ראובן הי"ו. פנתה אליי ואמרה לי: "אני לא מבינה איך הוא ענה לך לטלפון אנחנו כבר שבועיים ימים מנסים להשיגו בטלפון ולדרוש בשלומו - אך מאחר ומצבו הרפואי קשה, אין לו חשק לדבר עם אף אחד, ממש התנתק מכולם" . עניתי לה שזהו הסימן הראשון לרפואתו השלימה. חזרנו לשלום לביתנו עוד באותו לילה. ביום רביעי בבוקר למחרת ההרצאה, הגעתי לציון הקדוש כרגיל, באותו רגע מגיע אדם נחמד בשם שמעון מלכא וביקש שאכתוב שתי אותיות בספר התורה שאני זוכה לכתוב כל שנה לע"נ הצדיק, הוא ביקש אות אחת להצלחתו ואות שנייה לרפואת חברו "ראובן בן גיטה הי"ו, לא האמנתי למשמע אוזניי ידיי כמעט והפסיקו לתפקד, שאלתי אותו: "האם מדובר בראובן מבאר שבע". "אכן כן", ענה לי ואני ממאן