ישועות יצחק

ישועות יצחק 178 מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק הדרשות שספדו גאוני הרבנים ברחבת ישיבת נחלת יצחק לפני מסע הלויה, ההספדיםהמובאים כאן נכתבו על פי סדר המספידים כפי שהיה בשעת הלויה. ועל פי הנאמר, ללא תיקון כלל. הֶסְפֵּד מָרָן הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ וַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ הָרַב מָרְדֳּכַי אֵלִיָּהוּ שְׁלִיטָ”א כְּבוֹד מַעֲלַת הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים הָרַבָּנִים הַמְקֻבָּלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כְּבוֹדוֹ וּמַעֲלָתוֹ. “וַי לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּחַסְרָא גַּבְרָא רַבָּא כְּהַאי”, לְשׁוֹן הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן הַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶתשֶׁאָדָם גָּדוֹל שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ חֲלִיפָתו, אֵין לָנוּ תְּמוּרָתוֹ וְעוֹד מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶת: “רוֹכֵב עֲרָבוֹתשָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּכָל יָמָיו נֶפֶשׁ נָקִי צַדִּיק”, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאשָׂשׂ וְשָׂמֵחַ לְקַבְּלָהּ. כְּשֶׁבָּאָה נְשָׁמָה נְקִיָּה וְצַדֶּקֶת - וְעַכְשָׁיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ כְּשֶׁמְּקַבֵּל נֶפֶשׁ זַכָּה וּבָרָה נֶפֶשׁ נְקִיָּה וְנֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק. הַבְּכִי עָלֵינוּ הוּא הוֹלֵךְ לִמְנוּחוֹת, – הַבֵּט עָלֵינוּ!! אוֹתָנוּ עָזְבוּ לַאֲנָחוֹת, הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת עַל רִבִּי זֵירָא שֶׁנּוֹלַד בְּבַגְדָּד כְּמוֹ שֶׁהַמָּנוֹחַ נוֹלַד בְּבַגְדָּד סַפְדָּנָא וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁנִּפְטַר אָמַר עָלָיו הַהוּא סַפְדָּנָא פָּתַח עָלָיו הַהוּא, סַפְדָּנָא (מגילה דף ו’): “אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלָדָה אֶרֶץ צְבִי גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ”, גַּם הַמָּנוֹחַ נוֹלַד בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, בְּבָבֶל אֲבָל כָּאן גָּדַל לָמַד וּפָרַח. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד - קָשֶׁה מִבְּחִינָה רוּחָנִית, קָשֶׁה מִבְּחִינָה בִּטְחוֹנִית, קָשֶׁה מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וַאֲנִי גַּם רוֹמֵז וְאוֹמֵר נוֹסָף עָלֵינוּ שׂוֹנְאֵינוּ - מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָסמִפְּנֵיהֶם וְאֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן רַק עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. – הָיָה אֶחָד בֵּינֵינוּ אֶחָד מְיֻחָד אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ תָּמִיד, הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַכְּלָל, הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַפְּרָט, הָיָה מִשְּׁיָרֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה - מַמָּשׁ מִזִּקְנֵי הָרַבָּנִים, גְּדוֹל הַמְקֻבָּלִים הָיָה מַמָּשׁ מִשְּׁיָרֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הוּא רָאָה אֶת גְּדוֹל עֻזֵּנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ - רֹאשׁ בְּנֵי כָּל הַגּוֹלָה, בַּעַל הַבֶּן אִישׁ חַי ע”ה, הוּא תַּלְמִיד מֻבְהָקשֶׁלמוֹראָבִי וַעֲטֶרֶתרֹאשִׁי, הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי רֹאשׁ הַמְקֻבָּלִים בַּעַל “כֶּרֶם שְׁלֹמֹה”, עָלָיו אָמַר הַבֶּן אִישׁ חַי ע”ה, עַל אָבִי ע”ה: “נְשָׁמָה כָּזֹאת עוֹד לֹא יָרְדָה לָעוֹלָם”. כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהָיָה מִשְּׁיָרֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה; שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה “הקב”ה שמח כשמקבל נפש זכה וברה נפש נקיה”.