ישועות יצחק

ישועות יצחק 120 הסרת הכישוף שמנע פרי בטן את הסיפור המרגש הזה סיפר לי ר’ משה נמני הי”ו, שראה במו עיניו.”עיני ראו ולא זר”. סיפור מצמרר שיקשה מאוד על הקורא, אך בחרתי, אני המחבר, כן לפרסמו מתוך אלפי סיפורים ששמעו אוזניי על גדולת רבנו ורוח קודשו, למען שנתחזק בלימוד התורה ולחזרה בתשובה שלימה של כל אחד ואחת מאיתנו והתחזקות בעבודת ה’ יתברך ולמען יראו וייראו, ובוודאי להתפלל להקמת שכינתא מעפרא וכך בעזרת ה’ יתברך נזכה לראות פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. כך סיפור המעשה: רבנו הקדוש נאלץ להגיע לבקר את רעייתו הצדיקה הרבנית שרה שדירה ע”ה, אשר אושפזה באחד מבתי החולים בירושלים הרב היה מלווה ע”י עוזריו ובניהם ר’ משה נימני הי”ו, כשרבנו התהלך לאיטו לעבר חדר הרבנית ניגשה אליו האחות הראשית במחלקה וביקשה ברכה להיפקד בזרע בר קיימא, רבנו היישר מבטו ואמר לאחות “את נשואה כבר חמש עשרה שנים ואת עקרה”. האחות כמעט התעלפה למשמע אוזניה מהיכן יודע שעקרה ולא ילדה. בעוד היא המומה אמר לה רבנו שלפני שהתחתנה הייתה מאורסת עם בחור ושבוע לפני החתונה עזבה את הבחור (החתן המיועד). באותה תקופה הייתם גרים באזור ממילא בירושלים וכאות נקמה בכדי לסגור את מזלך בעתיד לקח עוף שחט אותו והניח אותו בתוך כד חרס וטמן אותו באדמה במרחק של שבעה מטרים מהכניסה לביתך, ואם תעשי את אשר אומר לך תיפקדי עוד החודש ותזכי לחבוק בן בע”ה, לכן ציווה הרב את האישה לעיני הנוכחים שתיגש לביתה לשעבר ותחפור במרחק של שבעה מטרים, בדיוק, מהכניסה לבית ותמצא שם את כד החרס עם שלד העוף, לטחון את הכל לעפר דק דק ולזרוק בארבע קצות הים, ואכן האישה עשתה את אשר ציווה עליה רבנו ומצאה את הכד בדיוק כפי שתיאר לה רבנו, טחנה אותו ופיזרה את אפרו. אחרי חמש עשרה שנות עקרות, רבנו מתכבד סנדק.