ישועות יצחק

ישועות יצחק 104 את ידו הטהורה, או אפילו לנגוע בקצוות בגדיו הקדושים או אפילו לנשק את הטלית הלבנה והצחורה שהייתה מונחת על גופו הטהור. לאחר שהגיע לתיבת השליח ציבור, ששם היה מתפלל ועליה היה ניצב ועומד כסאו המכובד וכאילו מתבייש היה הכסא מפני זה הצדיק היושב עליו. משהו מיוחד אפיין את הכסא, כל מי שהיה מעוניין לשבת על הכסא הקדוש היה שואל את עצמו וחושש “איך דל ועלוב כמוני יישב על הכסא שהצדיק יושב עליו”. ואכן כל מי שרצה או ייחל או ביקש בקשה מאבינו שבשמים, היה יושב על כסא זה ונושא תפילה שבזכות הצדיק יענהו מהשמים וישמע ויתבשר בשורות טובות. וכל גופו חש רתת מפני קדושת רבנו הקדוש שזה היה כסאו ועליו מתגלים לו “רזי דרזין”. רבנו היה יושב על כסאו וידע שהמון העם יושב עליו ולעולם לא הקפיד על היושבים על כסאו בין התפילות כשרבנו היה בביתו או בלימודו מבחינת “על כסאו לא יישב זר”, כי רבנו ידע והבין את רחשי ליבותיהם של היושבים על כסאו בזיע ורתת בכדי לשאת תפילה שבזכות רבנו ייוושעו ויראו ניסים ונפלאות הם ובני ביתם וקרוביהם המצפים לישועה. כוח שמירת העיניים יושב היה רבנו על כסאו ללא משקפיים על פניו ועיניו הקדושות והטהורות ששמר עליהם רבנו ממראות אסורות כל ימי חייו - שמירת עיניים בכל מה שמשתמע ממנה. הפלא העצום שאפיין את הצדיק שכל מה שראה ראה ראייה רוחנית עד כדי כך שהיה יושב בחדרו ומבקש מעוזריו שיקראו לאיש או אישה נער נערה זקן או טף בכדי שייכנסו לחדרו בלי לראות מי נמצא בחוץ ומחכה לפגוש את רבנו, מאחר שבראייתו הרוחנית ידע מי מחכה לו בחוץ ומדוע הגיע לבית רבנו. רבנו בשעת כוונות