תפילה ליצחק

366 נהג רבנו להניח על שולחן שבת שתים עשרה חלות, כמבואר בספר שער הכוונות כנגד י”ב החלות שהיו בזמן שבית המקדש היה קיים. פעם אחת בימי עוניו לא היה לרבנו כמספר החלותשהיה מעטר בהם אתשולחנו. ביקשמאחד השכנים ‘’מצות’’ להשלים י”ב חלות, ויש בזה סודות גדולים, ובפרט בארבע הכיכרות האמצעיות שמכוונות כנגד שם הוי’’ה ברוך הוא. וכן נהג רבנו לקרוא בערב שבת ‘’שיר השירים’’ בדביקות נוראה ועצומה, עד כדי שהיה ממש מתנתק מהעולם הזה. מספרים שפעם אחת שני אנשים רבו והתקוטטו וצעקו בקולי קולות ליד מקומו של רבינו בשעת שיר השירים והרב לא הרגיש בהם כלל ועיקר. לרבנו זצוק’’ל היו מספר גלימות שונות: לשבת, ליום טוב, לחול המועד, לראש חודש, ליום פורים, וליום הכיפורים, אולם המצנפת הייתה אחת בכל המועדים, חוץ מיום הכיפורים שלבש רבנו כובע עגול העשוי מפרווה לבנה. ביום פורים לבש רבנו גלימה בצבע תכלת, ואמר ‘’כך לבש מרדכי הצדיק בעת שיצא מלפני המלך’’. רבנו אהב צבע תכלת, משום שהוא צבע של חסד ורחמים, כשהוציאו לאור את סידור הרש’’ש אמר רבנו שאת הכריכה יעשו בצבע תכלת. אחד מתלמידיו ששאל את רבנו, איזה צבע מכונית יקנה? אמר רבנו: בצבע תכלת. ועוד, שצבע זה נגד עין הרע כידוע.