ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. יש מיני בגדים שקורין אותם כרמא"ן, ועוד מה שקורין אותם שא"ל כשמי"ר, והם נעשים מצמר עזים הנקרא בלשון הקודש נוצה של עזים, הנה אלו דינם כמו שאר מינים שהם צמר גפן או משי או קנבוס, כי בכל התורה אינו נקרא צמר בסתם אלא רק צמר רחלים שהם הנקבות, או צמר אלים שהם הזכרים, אבל של עזים נקרא נוצה של עזים ולכן ירא שמים יעשה חקירה בטליתות שקונה שיש נראין של צמר רחלים ואלים, אך באמת הם צמר גמלים או של עזים, ויש שהשתי צמר והערב מין אחר, דאלו גרועים טפי כאמור לעיל. ב. בגד של עור פטור לכולי עלמא, דלא מקרי בגד להתחייב בציצית אלא דבר שנארג. ג. חוטין של פשתים אף על גב דפוטרין בבגד של שאר מינים, אסור לתלותן בבגד צמר משום כלאים, דלא התירה תורה כלאים בציצית אלא היכא דאיכא תכלת, ובזה הזמן לית לן תכלת, מיהו יש אומרים דאין לתלות חוטי פשתים אפילו בבגד של שאר מינים שאינם צמר, מפני שיש צמר שנראה כעין משי ויבואו להטיל ציצית פשתים בבגד של צמר, שיסברו שהוא משי, והכי נהוג שלא להטיל חוטין של פשתים בשאר מינים שאינם צמר. ד. אין ללבוש טלית פשתן אף על פי שהוא מטל בו חוטין של פשתן משום גזרה, ורק בשעת הדחק דאין לו בגד אחר כי אם של פשתן יטיל בו חוטין של פשתן דוקא, ולא מין אחר, והתירהו לו בזה בשעת הדחק דוקא דאין לו טלית אחר. ה. כנפות הטלית שהם הקרנות שמטילין בהם ציצית, צריך להיות מרובעים דוקא ולא עגולים, שאין עיגול נקרא כנף, וצריך לדקדק בזה בטלית קטן מכח שעושין בהם תפירה ובנקל יהיו נראין עגולין מכח התפירה: א. כל אדם חייב ליתן צדקה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו, ומי שנותן פחות ממה שראוי ליתן, בית דין היו כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן. ויורדים לנכסיו בפניו, ולוקחים ממנו מה שראוי לו ליתן. ב. אין לגבאי צדקה לקחת צדקה מנשים וילדים אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שיש לחוש שהבעל והאב לא הסכימו לזה. והכל לפי עושר האדם. ואם האשה השכירה מלמד לבן, והבעל ידע מזה ושתק, שמע מינה ניחא ליה בזה, ומותר למלמד ליקח קצבה זו. ג. הרוצה לזכות לעצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו, וכל דבר שהוא לשם שמים יהיה מהטוב והיפה. אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו. וכן על זה הדרך. ד. בזמן הזה אין צריך לדקדק שלא ליתן צדקה למי שיש לו מאתים זוז, שלא נאמר שיעור זה אלא בימיהם, אבל עכשיו יכול ליטול צדקה עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח. ה.יש להעדיף ליתן צדקה לבן תורה היושב ועוסק בתוה''ק, שכבר אמרו חכמים, אם בקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי תורה. וקרוב קרוב קודם. ואב שזכה שבנו יהיה בן ישיבה העוסק בתורה, חייב להשתדל ולהתאמץ לתמוך בידו כפי כוחו, ויכול לתמוך בו ממעשר כספים ומכספי צדקה. אך לא יתן את כל הצדקה לבן, אלא יתן חלק לעניים אחרים. וכן מי שפתח תכנית חסכון לבנו כדי לתמוך בו כאשר יינשא, מותר לו ליקח חלק מכספי מעשר כספים, כדי לעזור לבנו שהוא בן תורה, אך לא יתן את כל המעשר כספים שלו לבנו, אלא יחלק קצת גם לעניים בני תורה אחרים. המשך משבוע שעבר: וכך היה בשנת תש"י עזבו למעלה ממאה אלף יהודים את עיראק ועלו לארצנו המקודשת, מחמת הפרעות הקשות שהיו שם על ידי הצורר ראשיד עלי ימש''ו. עם פתיחת הישיבה החדשה עברו כל חכמי ורבני ישיבת "אוהל מועד" לישיבת "פורת יוסף" במשכנה החדש, ובראשם רבנו רפאל שלמה לנייאדו זצ"ל ששימש ראש הישיבה, לפני חכם עזרא עטייא זצ"ל, שנתמנה אחריו ועמד בראש הישיבה. גם רבנו הגיע עם חבריו מישיבת "אוהל מועד" לישיבת "פורת יוסף", וניגש לחדרו של הרב יעקב עדס זצוק"ל שהיה המחליט והקובע מי יתקבל לישיבה, התיישב רבנו זצוק"ל מולו, פנה רבי יעקב לרבנו ושאלו על איזה מסכת רוצה להיבחן? ענה רבנו ואמר: "בכל מסכת שכבודו רוצה", מסכת קידושין עמדה באותו הרגע על שולחנו, פתחה רבי יעקב ושאל את רבנו על דברי התוספות אחד אחר השני, ורבנו משיב לו בהסבר מהיר וקולח דבר דבור על אופניו, והפך רבי יעקב כמה דפים ושוב שאלו בדברי התוספות, ורבנו משיב במהרה כמאן דמנח בכיסיה, ונדהם ונתפעם רבי יעקב מגודל בקיאותו והבנתו, ומיד פנה אליו ואמר: "התקבלת לישיבה". וכך נכנס רבנו ללמוד בכיתתו של רבי יעקב, אף על פי שחבריו לכיתה היו קטנים בגילם בהרבה מרבנו, שכן גילו היה ארבעים שנה, וחבריו בני עשרים שנה בלבד, ובכל זאת רבנו לא הלך לשבת וללמוד עם בני גילו הבוגרים אלא בחר במתכוון ללמוד דווקא בכיתה זו. סיפר פעם רבי יעקב לבנו רבי רפאל שליט"א, ואמר: "חכם יצחק נהג בעצמו כמו התנא רבי עקיבא, שבגיל ארבעים למד עם ילדים קטנים". רבנו למד בכיתה זו שנה אחת בלבד ולאחר מכן עבר ללמוד בצוותא עם האברכים הבוגרים בהיכל הישיבה הגדולה. הלכות ציצית הלכות צדקה