ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. אמר הכתוב: "והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: נרמז כאן שני דברים בעשיית צרכי שבת ביום הששי; האחד הוא, שיעשה צרכי שבת בשמחה, שדרשו: אין "והיה" אלא לשון שמחה; והשני, שצריך לעשות בזריזות להשכים בבוקר להכין צרכי שבת, שנאמר: "והיה ביום הששי והכינו", אין "והיה" אלא מיד, שנאמר: "והיה כי קם הפלשתי", כלומר, כשיהיה יום הששי בשחרית יכינו לצרכי שבת; וכמ"ש מר"ן "ב"י" בשם התנחומא. ורבינו הטור ז"ל הביא טעם אחר בחיוב ההכנה בזריזות בבוקר, דכתיב: "והכינו את אשר יביאו", משמע דההכנה תהיה דומיא דהבאה שהייתה בבוקר, שנאמר: "וילקטו אותו בבוקר בבוקר", ומאחר דמפקי לה לזריזות דהכנה מתיבת "והיה" שהוא לשון מיד, על כן, אף על גב דעד ד' שעות חשיב בוקר, עם כל זה צריך להשכים להקדים צרכי שבת בכל מה דאפשר. על כן, גם מי שדרכו לקבוע בכל יום עת ללמוד תורה אחר התפילה, לא יעשה קבע זה בערב שבת, אלא רק ילמוד שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע, ויצא לקנות צרכי שבת. ואם ירצה לצאת קודם שיקרא שניים מקרא ואחד תרגום, כדי שילך לקנות במהרה, רשאי, ואח"כ יקרא בביתו. וכן המנהג פה עירנו בגדד, דאע"פ שלומדים קביעות בתלמוד תורה בכל יום אחר התפלה - אין לומדים בערב שבת ולא בערב יו"ט. ב. בשר וכדומה, דקפצי עליה זביני בערב שבת, ואם ימתין לקנותו עד אחר תפלה לא ימצא בשר טוב, מותר לקנותו קודם תפילה, משום דחשיב זה צורך מצווה של עונג שבת, אך בתנאי שלא יבטל תפילה עם הציבור, אלא ימצא לו כת מאוחרת שיתפלל עמהם; ועיין "משבצות זהב" וחיי-אדם ושאר אחרונים. ג. לא יפחות משני תבשילין לכבוד שבת; ואם דרכו בחול בשנים - יוסיף בשבת מין אחד יותר לפחות; ואם יביא דגים חשיב תוספת חשובה. ומצווה לטעום מכל התבשילין בערב שבת דבר מועט; ואם הוא בתענית, כתב "אשל אברהם" ז"ל: טועם ופולט, וזוכה לחיים העליונים. א. יבצע ממקום שהפת נאפה יפה ביותר, ואם הפת נחרך קצת בעת האפייה מתחתיו, לא יחתוך מהחלק השרוף, אלא יחתוך מהחלק שנאפה יפה, כדי שהברכה תהיה על פת נאה. ב. יחתוך מעט מהלחם, ויתחיל לברך, ואחר סיום הברכה יפריד החתיכה לגמרי מהפת. אך בשבת ויום טוב, לא יחתוך כלל קודם הברכה. ומכל מקום אם שכח וחתך מעט מהפת בשבת ויום טוב, לא הפסיד על ידי זה מצות לחם משנה, שכל שאוחז בפרוסה ושאר הככר עולה עמו הוי כשלם. ג. לא יחתוך את הלחם בשעת הברכה עצמה, דלכתחלה אין לעסוק בשום דבר בעת שמברכים, אפילו תשמיש קל כזה. אולם מעיקר ההלכה כל הקפידא בזה היא בברכות דאורייתא, כמו ברכת המזון, או בתפלת שמונה עשרה, אבל בברכות דרבנן מעיקר הדין אין איסור להתעסק בתשמיש קל, אך בכל זאת ראוי ונכון להחמיר בזה גם בברכות דרבנן. ד.אם יש לו פת שלם מצוה מן המובחר לבצוע עליו גם בימות החול. ה. יברך ''המוציא לחם מן הארץ'', ויתן ריוח בין לחם לבין ''מן הארץ'', ואם בירך מוציא לחם מן הארץ, יצא. ו. לכתחלה יברך במקום הסעודה, אך בדיעבד אם בירך על הלחם במקום אחד, וטעם מהלחם, וממשיך בסעודתו במקום אחר, אין בזה קפידא. ז. אחר שבירך המוציא יאכל מיד, ולא ידבר בין הברכה לטעימה. ואם שח יחזור לברך, אלא אם כן דיבר מענין הסעודה, כגון אם ביקש שיביאו לו מלח כדי לטבל בו הפת, או ליפתן, וכדומה. אולם לכתחלה לא יפסיק לדבר גם מענין הסעודה. המשך משבוע שעבר: ישיבת המקובלים "עוז – והדר" לאחר נישואי רבנו, בשנת תרפ"ז, החל ללמוד קבלה בצוותא עם חכמי "פורת יוסף" בחבורת המקובלים ששמה היה "עוז והדר". ומיקומם בבנין הישיבה היה בעזרת הנשים שבאגף השמאלי של בית הכנסת, וחבורה זו הוקמה על פי שבועתו של רבי יוסף אברהם שלום ז"ל, שהשביע בשמו הגדול שעד לבוא המשיח יהיו חבורת לומדי קבלה בתוככי בנין הישיבה שימומנו ויתפרנסו מכספי הקרן הכללי של ישיבת "פורת יוסף". בין חבורת המקובלים שלמדו בחבורת "עוז-והדר", היו גדולי עולם, ביניהם רבנו יצחק כדורי זצוק"ל, חכם אפרים זלכא הכהן זצוק"ל, חכם סלמאן אליהו זצוק"ל )מחה"ס כרם שלמה(, חכם יעקב עדס זצוק"ל, חכם משה עדס זצוק"ל, חכם עזרא עדס זצוק"ל, ועוד מספר מצומצם ביותר של רבנים שהצטרפו לחבורה במשך הזמן עד לשנת תש"ח. ולאחר זמן הועתקה הישיבה הנ"ל מעזרת נשים אל האולם הגדול של בית הכנסת, עקב שיפוצים בעזרת הנשים מחמת דליפת מים ורטיבות בימי הגשמים, ומאז קבעו את מקומם בהיכל הגדול. סיפר חכם רפאל עדס שליט"א, שזוכר איך רבנו היה תמיד נחבא אל הכלים ומסתיר עצמו ולא שיתף עצמו בפלפולי חבריו ובויכוחיהם, וישב מכונס בתוך עצמו וכאילו לא יודע דבר, ונמשך הדבר שנים רבות, כבר אז בישיבה כינוהו חבריו כפי שהזכרנו מעלה בשם "חכם יצחק שותק". רבנו בחבורת מקובלים נחבא אל הכלים ומסתתר מאחורי הרב משה עדס זצוק"ל. הלכות הכנה לשבת הלכות בציעת הפת