ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. אם צריך לחברו או לאיזה גוי לשכרם במוצאי שבת לאיזה מלאכה, אסור לומר לו בשבת: "בא אצלי לערב!" דחשיב בזה כאלו מדבר עמו בפרוש לשכרו, כיון שבאמת בדעתו לשכרו, ואמר לו בלשון צווי שיבוא אצלו לערב; אבל אם אינו אומר לו בלשון צווי, אלא בדרך שאלה, שאומר לו: "הנראה בעיניך שתבוא אצלי בערב?" – מותר, אף על פי שזה מבין שצריך לו לשכרו למלאכה. ב. מותר לומר לחברו: "לכרך פלוני אני הולך למחר", וכן מותר לומר לו: "לך עמי לכרך פלוני למחר", כיון שהיום הזה היה יכול לילך אם היו בורגנין בדרך, פרוש: שומרי סוכות, שכל אחת מובלעת בתוך שבעים אמה וארבעה טפחים של חברתה, דעל ידי כך יכולים לילך כמה פרסאות בשבת; ואע"פ שבאמת לא היה באותו שבת בורגנין ממקומו לאותו כרך - אין אסור הדבר בכך; וכן כל כיוצא בזה שיש צד היתר לעשותו היום, יוכל לומר לחברו שיעשנו למחר; ומיהו, יזהר שלא יזכיר בפיו לשון שכירות, שלא יאמר: "נשכיר לילך למקום פלוני", או "נרכב למקום פלוני על סוס או בקרון", כיון דאין בשכירות או רכיבה היתר בשום אופן. וכן אם יש לו דברים מוקצים במקום אחד, אסור לומר לאחר שיביאם למחר, מפני שהם אסורים לטלטל בשבת. ואסור נמי להחשיך בסוף התחום כדי שימהר לילך לשם בלילה להביאם; מיהו, כתב הרב "תוספת-שבת", דפירות שאינם מוקצים, אפילו שהם רחוקים הרבה בעניין שלא היה אפשר להביאם בשבת מחמת ריחוק המקום, מותר לומר לאחר להביאם לו למחר, כיון דאין אסור שבת גורם לו לבלתי יביאם היום, כי אם ריחוק המקום הוא המונע ביאתם היום, ולכן מותר לומר להביאם למחר. ג. אפילו בשיחת דברים בטלים שאין בהם זכר עשיית מלאכה כלל, אסור להרבות בשבת, כדי שלא יהיה דבורו בשבת כדבורו בחול. ובני-אדם שסיפורי מעשיות ושמועות ודברי חידושים עונג להם, מותרים לספר בשבת, אבל אין להם להרבות בשיחות אלו. ומי שחושב על מלאכה ביום שבת לעשותה בחול, אינה מתברכת, כיון שחשב עליה בשבת וכנזכר ב"חסד לאלפים"; ועיין "כף-החיים", דף רי"ח. א. מי שאין לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה, אלא רק כדי הדלקת לילה אחת, שהוא שיעור חצי שעה, אין לו לחלק את השמן שבידו לשמונה חלקים, כדי שידליק מעט בכל לילה לפרסם הנס, אלא ידליק כשיעור בלילה הראשון, ואם לא ישאר ללילות אחרים, אין בכך כלום, דאנוס רחמנא פטריה. ב. מי שיש לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה כמנהג המהדרין מן המהדרין, בצמצום, ולחבירו אין שמן כלל, מוטב שידליק כל לילה נר אחד בלבד, ויתן שמן לחבירו לזכותו לברך ולהדליק נר חנוכה. שהרי מן הדין אין צריך אלא נר אחד. ג. אם יש לו שמן שיעור של ב' נרות בלבד, והוא עומד בליל שלישי, ולמחר יהיה לו שמן, ידליק בליל ג' נר אחד כשיעור, ויחלוק השמן הנשאר לשני הנרות האחרים. ורק אם אין לו אלא נר שעוה שאי אפשר לחלקו לשתים, ידליק נר אחד בלבד. ד. מי שאין לו שמן הרבה בלילה השמיני, כדי שיספיק לכל שמונת הנרות עם ההידור, יתן בנר השמיני כשיעור הדלקת חצי שעה, שהוא מן הדין, והנותר יחלק לכל שאר הנרות, ולא יחלק השמן באופן שיתן בכולם שוה בשוה, שאז לא יצא ידי חובת ההדלקה כלל, וגם לא יוכל לברך להדליק נר חנוכה, הואיל ואין באף אחד מהם כשיעור הנדרש לפי הדין. ה. מי שטעה והדליק בלילה הראשון ב' נרות, או שהדליק בלילה השני ג' נרות, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהדליק לפי הראוי לאותו לילה. ואם חוזר להדליק כפי מנין היום, ומברך, הוה ליה ברכה לבטלה, אחר שיצא כבר ידי חובה. ו. אם בליל שני או בשאר הלילות, הדליק רק נר אחד, מפני שלא היה לו יותר שמן, ושוב נזדמן לו עוד שמן שיוכל להספיק לשיעור של המהדרין, ידליק ההידור בלי ברכה. המשך משבוע שעבר: נישואיו השניים את רעייתו השנייה הרבנית דורית למשפחת בן יהודה תיבלחט"א, נשא הרב לאחר ארבע שנות בדידות על פי הפסוק: "לא טוב היות האדם לבדו". וכן על פי דבריו של רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש "פלגא דגופא", בוודאי שרבנו היה כל חייו ברמת השלמות הקדושה והטהרה ולכן בחר לא להישאר לבדו וחיפש אחיעזר ואחיסמך לימים הגדושים בלימוד הפרד"ס )פשט, רמז, דרש, סוד(. ובקבלת הקהל לאורך שעות כל היום כשהמון העם יושב וצובא על דלתות ביתו של מורנו בשכונת הבוכרים ברחוב דוד בירושלים, עומדים או יושבים במשך שעות רבות בתור המשתרך מחוץ לביתו של רבנו ומצפים מי לברכה, מי לקמיע, מי לעזרה בקבלת החלטות גורליות, הן בחיי היום יום, והן בחיי העסקים, ומי להסרת הקללה, או עין הרע וכו". יום ראשון של חול המועד סוכות קרא הרב לעוזרו הנאמן ששרתו כשני עשורים ר' משה נמני הי"ו, להגיע לסוכתו, ר' משה הגיע מרוגש כולו, שואל את רבנו לרצונו? אמר לו מורנו: "על פי המקובלים צריך האדם לפתוח את שערי ההיכל ביום כיפור, אך התנאי הוא שחייב האדם להיות נשוי. ומאחר ואני אלמן, אין באפשרותי לפתוח ההיכל, לכן יש עיכובים בשמים וצריך לשאת אישה דחוף ביותר". ר' נמני ענה: "הרי כבודו מבוגר מאוד ולא קל להשיג אישה בגיל הזה". הוסיף רבנו ואמר ש"הבן איש חי" הבטיח לו שלוש הבטחות". מה הן ההבטחות? הסתקרן ר' משה. ההבטחה הראשונה: "עד יום פטירתך תזכה לראות בעיניך ראיה ברורה ללא משקפיים". ההבטחה השנייה: "שתזכה לראות גילוי אליהו הנביא", הבטיח הבן איש חי. וההבטחה השלישית, שהבטיח לי מורי ורבי: "בגיל מאה אלבש את אותו מלבוששלבשתי בחתונתי הראשונה שוב בחתונתי השנייה וזה יתאים בדיוק". ביקש רבנו מעוזרו הנאמן שייגש לארון הבגדים ויביא את המלבוש שלבשתי בחתונתי הראשונה."נגשתי לארון ממאן להאמין על פי התיאור שתיאר לי רבי, הוצאתי את החליפה מהארון ומסרתיה לרבנו, שתוך מספר שניות מדד אותה ואכן התאימה לו להפליא. הלכות שבת בדיבור הלכות חנוכה