ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. פסוק ה' מלך וכו', צריך לכפול אותו על דרך שכפלו ישראל לומר "ה' הוא האלהים, ה' הוא האלהים" )מלכים-א יח, לט(, והטעם הוא להמליכו בגופים ובנשמות, ומפורש גם כן בתיקונים בסוד זה הפסוק שאמר בגין דא כפל לון תרין זמנין, וצריך לאומרו מעומד, עם פסוק "והיה ה' למלך וכו'", ואפילו אם היחיד אינו מתפלל עם הציבור, אלא קורא קריאת שמע וברכותיה, כשאומרים הציבור "ה' מלך וכו'", צריך לעמוד, ואין צריך להפסיק לענות עמהם, אפילו שהוא עומד בקרבנות שמותר להפסיק בהם, וכמפורש בדברי רבינו ז"ל בשער הכונות, מיהו ודאי אם אינו עוסק בתיקון התפילות, אלא שותק, או עוסק בתורה, נכון שגם הוא יתערב עם הציבור, ויענה עמהם, ופסוק "ה' מלך" אשר בתוך פסוקים של "יהי כבוד", אין צריך לאומרו מעומד, וגם אין צריך לכופלו: ב. פסוקי ה' מלך וכו' שאומרים בסליחות, העליתי בסייעתא דשמיא בספרי הק' "מקבציאל", דצריך לאומרם מעומד, וגם השומע צריך לעמוד, כדין האמור לעיל בפסוק "ה' מלך" אשר אומרים קודם ברוך שאמר, משום דהאר"י ז"ל בשער הכונות נתן טעם לעמידה בפסוק זה, משום דפסוק זה הוא סוד העשר ספירות של עולם העשיה הכוללת אריך אנפין ואבא ואמא וזכר ונקבה, עיין שם, ובסידור הרש"ש ז"ל של הסליחות, סידר כונות אלו בסליחות בפסוק זה, נמצא שוים הם במקומותם למושבותם, מיהו נסתפקתי שם בפסוק "ה' מלך וכו'", שאומרים בהקפות הושענא רבא, ושמחת תורה, אם צריך לעמוד, והציבור בלאו הכי הם עומדין, אך הספק הוא אם יש אדם יושב בבית הכנסת, ואינו מקיף עם הציבור, אם צריך לעמוד כשאומרים "ה' מלך", ונטה דעתי דאין חייב לעמוד, משום דבהקפות אומרים זה מתורת מנהג בעלמא, ואין שם כונות השייכים בפסוק, וכיון דאין כאן כונה זו, גם עמידה לא צריך לעמוד אדם אחר היושב בבית הכנסת: א. קודם שיברך יכוין לצאת ידי חובת מצוה מן התורה, שהרי מצוות צריכות כוונה. ואם לא כיוון כן להדיא יצא, שמסתמא דעת האדם לצאת ידי חובה. ב. יש להזהר שלא להפסיק באמצע ברכת המזון בדיבור, ואף לא בשהייה, וכל שכן שיש ליזהר שלא לדבר שיחה בטלה ולשהותשיעור שיכל לסיים את כל ברכת המזון. ואף באמצע הרחמן טוב ונכון להזהר שלא לדבר דברים בטלים שלא לצורך, ומכל מקום מעיקר הדין אין איסור לדבר לצורך באמצע הרחמן, כיון שאמירתו אינה אלא מצד המנהג. אולם אם מברך על הכוס, אין לו לדבר גם באמצע הרחמן. ופשוטשמותר לענות לקדיש ולקדושה ושאר אמנים באמצע הרחמן. ג. אם נרדם באמצע ברכת המזון, וכשהתעורר אינו יודע באיזו ברכה עומד, חוזר לתחלת הברכה שיש לו בה ספק אם אמרה. והיינו, אם ברור לו שחתם הזן את הכל, ונסתפק אם סיים ברכת על הארץ או סיים ברכת בונה ירושלים, חוזר לנודה לך וכו'. ואם נסתפק אם חתם הזן את הכל או לא, חוזר לראש ברכת המזון. ד. טוב ונכון שכל אחד ואחד מהמסובים בסעודה, יברך בעצמו את כל ברכת המזון, כמו שכתב מרן השלחן ערוך, ולא יסמוך על שמיעתו מהמברך-המזמן. שכיון שהם ברכות ארוכות לא סמכינן לכתחלה על שמיעה מהמברך. וכן המנהג. ה. המברך ברכת המזון, ונכנס לחדר חכם או זקן, צריך לעמוד בפניו, אפילו באמצע ברהמ''ז. ו. צריך לשבת בעת שמברך ברכת המזון, בין אם אכל כשהוא עומד, ובין אם אכל כשהוא יושב. ולא יסב בעת שמברך, שהוא דרך גאוה, אלא ישב באימה. ואסור להלך ולברך, ואף בברכת הטוב והמטיב אין להלך ולברך. והוא הדין בברכה מעין שלש שצריך לאומרה מיושב. המשך משבוע שעבר: רבנו נקרא בפי מעריציו ותומכיו "מחולל הניסים", "גדול המקובלים", "אבי חכמת הנסתר". "הזקן משכונת הבוכרים". "כורך הספרים". "איש הבשמים מבגדד", אך אנו המקורבים ביותר אליו הכרנו אותו כזקן המקובלים בארץ ובעולם ולא סתם נקרא כך, אלא בגלל גילו המופלג שלו זכה רבנו. ובגלל מסעותיו בכל רחבי תבל בכדי להעתיר ולבקש בעד השוהים בגולה, שיזכו לעלות לארץ הקודש מבחינת "מקבץ נידחי עמו ישראל באהבה". בשנת תשנ"א כשנסע רבנו לארצות הברית בכדי להשתתף בברית של נינו, שנולד באותו עת, נפגש עם הרבי מילובביץ זצוק"ל, שני צדיקים נועדו יחדיו והחלו לברך זה את זה שעה ארוכה ובאותה הזדמנות ביקש רבנו מהרב מילובביץ שיברך אותו שיזכה להקים את ישיבת "נחלת יצחק" למקובלים: "ברך אותי שאזכה לפתוח בית תפילה ובית טבילה עוד השנה", ביקש רבנו ומיד זכה לברכה. ולאחר זמן מועט ביותר נפתחה ישיבת "נחלת יצחק"למקובלים ובית טבילה )מקווה( בקומה הראשונה של הישיבה בשכונת הבוכרים בירושלים תובב"א. כשמך "כדורי", כך זכותך תגן על כדור הארץ, אמר הרבי מילובביץ לרבנו. עוד באותה הזדמנות אמר הרבי מילובביץ לרבנו "כשמך כן אתה "כדורי", ממש זכותך וברכותיך יעתירו בעד כל כדור הארץ ותברך בכל כדור הארץ "את עמו ישראל באהבה". ואכן רבנו כיתת רגליו לכל מקום בעולם ותמיד דאג להתפלל במניין בכל מקום שהותו ולעולם לא להתפלל ביחידות. בנו רבי דוד שליט"א, שליוה את רבנו בכל אתר ואתר, ולא מש ממנו יומם וליל, מספר על אחת מהטיסות שבה ביקש הקברניט מנוסעי הטיסה לשבת במקומם ולחגור חגורות מאחר ונקלעו לסופה עם כיסי אוויר מאוד קשים. השעה הייתה שעת תפילת מנחה, רבנו ציוה ואמר: נתפלל עכשיו למרות מה שאמר הקברניט בכדי שלא יעבור זמנה. ואכן התפללו כרגיל והנה שככה הסערה כאילו מאומה לא קרה. הלכות תפילה הלכות ברכת המזון