ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

ז"ל ת.נ.צ.ב.ה סוליקה בת עישא לע"נ | הי"ו יסכה בת חנה להצלחת סגולות לט"ו בשבט הרואה בחלומו א.טוב להתפלל בט"ו בשבט שיזכה לאתרוג מהודר בשנה הבאה מפני שהוא ראש השנה לאילנות. ב. יש לקרוא את "פרשת המן" בשבת זו מפני שהיא סגולה טובה לשפע ולפרנסה טובה. ג. דרשו חז"ל על הפסוק: "כי האדם עץ השדה", שראוי לאדם להרבות בתפילה בימים אלו על הגשמים כדי שנזכה לשפע של ברכה בפירות. ד. יש לברך ביום זה ברכת "שהחיינו" על פרי חדש והיא סגולה טובה לחיים טובים וארוכים. ויש להרבות בלימוד התורה הקדושה ובזכותה יזכה לכל הברכות הטובות אמן. גמל- הרואה גמל בחלום - מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. עץ גפן עם ענבים[ בחלום - אין אשתו =] גפן - הרואה גפן טעונה מפלת נפלים. ראה ענף של גפן בחלום – יצפה למשיח דלעת - תניא: אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. הדס הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו, כהדס זה, שעליו משולשים זה על זה, כמין קליעה. ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר. בתנאי שראה את ההדס מחובר לקרקע. הבבא סאלי זיע"א נולד בראש השנה שנת ה'תר"ן במרוקו. אביו מל אותו ודודו )ר' יצחק( שימש כסנדק. היות ואביו חרד לקרוא את שמו על שם זקנו, נקרא בשם "ישראל" בהתאם לפסוק "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם-ישראל, כי- שרית עם-אלוקים ועם-אנשים ותוכל" )בראשית ל"ב/כ"ט(. מילדותו שקד על תלמודו בכל ענפי התורה. אביו החל ללמדו את דרכי כיסו את עיניו בגלימה כשיצאו עמו לרחוב בכדי לשמור על 6 הקדושה, מגיל כאשר אביו שמע אותו מוכיח במילים קשות את אחד 9 טהרת עיניו ובגיל מעשירי תאפיללת, הזדרז להשתיקו ואמר: 'הישמר לך מלהעניש יהודי ואל תוציא דבר קשה מפיך, כי את אשר תברך יבורך ואת אשר תאור יואר'. בילדותו נחטף ע"י ערבים מבני תאפיללת, שדרשו כופר גבוה תמורתו. ר' מסעוד לא נענה להפצרותיו של אחד הנכבדים הערביים אשר רצה להילחם בחוטפים בכדי לשחרר את ר' ישראל, העביר את מלוא הסכום לידי החוטפים והילד שוחרר. בהגיעו לגיל בר מצווה אביו השיאו את בת אחותו, אך לאחר נישואיהם חלתה וכעבור שנתיים נפטרה. לאחר מספר חודשים נשא לאישה את מרת פריחה לבית אמסלם. לאחר נישואיו אחיו ודודו החלו ללמדו את תורת הקבלה, כתבי האריז"ל וסידור האריז"ל על פי כוונות של אביר יעקב. ר' ישראל כתב לעצמו סידור על דרך האריז"ל בנוסף לסידור שקיבל מאביו נתמנה כריש מתיבתא בישיבת "אביר יעקב" ובשנת 16 בילדותו. בגיל ה'תרס"ט מונה לעמוד בראש הישיבה. בשנת ה'תר"פ מילא את מקום אחיו ועבר לעיר ארפוד, משם לעיר בודניב ובשנת ה'תרפ"ב עלה לארץ הקודש. למד בישיבת המקובלים "בית א-ל" יחד עם המקובל ר' אליהו לעג'מי גם את כוונות הרש"ש ולאחר שנה נאלץ לחזור למרוקו בגזרת ר' משה תורג'מן. געגועיו לארץ הקודש הלכו וגברו ובשנת ה'תרצ"ג עלה לארץ ישראל יחד עם משרתו - משה שיטרית. התגורר בירושלים בביתו של ר' יוסף שלוש, תקופה ממושכת שהה בטבריה והרבה להשתטח על קברי הצדיקים בגליל. בהגיעו לירושלים החל ללמוד בישיבת "פורת יוסף" בצוותא עם ראש הישיבה, ר' עזרא עטיה.