ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א מתוך הספר ישועות יצחק שחיבר: הרב מאיר מלכא שליט"א א. צריך לעשותשתי כריעות ושתי זקיפות בשעתשמשתחוה בעמידה, כיצד כשאומר "ברוך" יכרע בתיבת "ברוך" כריעת הגוף בלבד, ובתיבת "אתה" יכרע את ראשו גם כן, הרי שתי כריעות, וכשאומר "ה'" יזקוף שם שתי זקיפות, ותחלה יזקוף גופו בלבד, ואחר כך יזקוף ראשו גם כן, רמז לדבר "כאשר יחנו כן יסעו" )במדבר ב, יז( ולכן אמר רב בגמרא כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם, דנקיט בלשונו הטהור לשון כפול בכריעות וגם בזקיפות, דלא אמר יכרע בברוך וזוקף בשם, וכנזכר כל זה בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות)א(, והכריעה תהיה עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, דהיינו שיהיו בולטין כל הקשרים שבפרקי חוליותיו, ואם הוא זקן או חולה שאינו יכול לשחות כל כך, כיון שהרכין ראשו דיו וכנזכר באחרונים ז"ל: ב. אות וא"ו הנוספת בתיבת "ואלהי יעקב", ואות ה"א יתירה שבתיבות "האל הגדול הגבור והנורא", וגם אות וא"ו של "והנורא", בכל אחד ואחד יש סוד גדול וכונות עמוקות, וצריך המתפלל להוציאם היטב בפיו שלא יבולע אחד מהם מחמת המהירות, ועל זה נאמר לאדם הוי זהיר באות אחת קלה כתיבה אחת חמורה, שאין אתה יודע הסוד של האותיות והתיבות הנזכרים בתפלה, ואם אל סודם תדרוש, לך נא ראה קצת מסודם בשער הכונות בדברי רבינו האר"י ז"ל וסידור הרש"ש ז"ל: ג. מה שאומרים "גומל חסדים טובים" לפי פשוטו מובן שהוא לשון גומל, אך מה שנראה מספר הכונות דתיבת גומל הנזכר הוא ענין הוצאה וגילוי כענין "ויגמול שקדים" )במדבר יז, כג(, פירוש מוציא וממציא ומגדל ומתקן את האורות הנקראים "חסדים טובים", ומגלה אותם להשפיע, וחסדים טובים אלו הם סוד מה שאמר הכתוב "חסדי דוד הנאמנים" )ישעיה נה, ג(, ונקראים טובים לפי שהם ממשיכים שפע אל היסוד צדיק עולם הנקרא "טוב", בסוד אמרו "צדיק כי טוב" )ישעיה ג, ו( וכנזכר בספר הכונות)א(: א. נאמר בתורה ג' פעמים ''לא תבשל גדי בחלב אמו''. ודרשו בגמרא שאחד בא לאיסור אכילה, ואחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור הנאה. ולכן אף שלא מצינו בתורה איסור לבשל שאר איסורים, בבשר בחלב האיסור הוא גם בבישול, ואף אם אינו למטרת אכילה. ב. איסור אכילה והנאה של בשר בחלב נאמרו בתורה בלשון בישול, ואמרו בגמרא )חולין קח.( שהוא כדי לומר לנו, שאין איסור מן התורה אלא כשהוא מבשל בשר בחלב ביחד, אבל כשאינו בדרך בישול, כגון שנתן בשר בתוך חלב ושהה שם מעת לעת, או שמלח בשר וגבינה יחד, אינו אסור באכילה אלא מדרבנן. ]איסור והיתר כרך ג' עמוד פ[. ואסור לבשלו אפילו לבדו. ואם עבר ובישלו יש אוסרים אותו בהנאה, ויש מתירים, ובמקום הפסד מרובה יש לסמוך על המתירים למוכרו לגוי. ג. לא אסרו חכמים כבישה ומליחה בבשר בחלב אלא באכילה, אבל מותרים בהנאה, ולפיכך בשר שנפל לתוך חלב ושהה שם עשרים וארבע שעות, או שנתן בשר וגבינה בתוך מים צוננים ושהו שם עשרים וארבע שעות, מותר למכור התערובת לגוי או להשליך התערובת לכלב. ואמנם בספק כבוש, הבשר והחלב מותרים על ידי שטיפה בצונן, דכיון שהוא מילתא דרבנן, הוה ליה ספק דרבנן ולקולא. ]איסור והיתר כרך ג' עמוד פב[. וחתיכת בשר קטנה שהשליך אותה ילד לתוך קדרה רותחת של חלב, והיה ששים בחלב נגד הבשר, ולא נודע הדבר לבני הבית, ואח''כ נצטננה קדרת החלב, והבשר בתוכה, וכשהיא צוננת עירו מחצית החלב לקדרה אחרת, ונשארה חתיכת הבשר בקדרת החלב הראשונה יותר משיעור ''מעת לעת''. וכעת אין ששים בחלב נגד חתיכת הבשר. יש לחוש לאיסור כבישה, אחר שהיתה רותחת ונצטננה, ויש כבישה אחר בישול, והחלב נאסר מטעם כבוש. ד. מעיקר הדין מותר לכבוש בשר וחלב יחדיו, או בשר בתוך חלב, מעת לעת, על מנת ליהנות מהם, וכגון ליתנם לפני כלב או למוכרו לגוי. ]אבל באכילה בודאי שנאסרים[. וכן מעיקר הדין מותר למלוח בשר וגבינה יחדיו, לצורך גוי או בהמתו. ומכל מקום המחמיר שלא לעשות כן לכתחלה, תבוא עליו ברכה, ובפרט כשרוצה לחוש למראית העין. המשך משבוע שעבר: וממשיך הרב מוצפי: "הרב כדורי היה מקורב למור אבי, המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל, ובימיו כמעט ולא יצא מירושלים. רק אחרי שאבי נפטר יצא עם תלמידו הרב שמואל דרזי למקומות הקדושים בגליל. באחת הפעמים ביקש שאצטרף אליהם. באתי והוא שאל: מה עם הציונים בעראבה וסכנין? אמרתי: בערב ראש חודש הבא. כך אכן היה בחודש הבא אחרי שהבאתי אנשי בטחון. הוא היה בעראבה, בסכנין ובעוד כפרים בגליל. בכללם בכפרי הדרוזים שתושבי המקום היו יוצאים לקראתו ולקבל את פניו בסבר פנים יפות ובכבוד, מאחר וגם הערבים מאד כיבדו אותו. למשל בקבר רבי חנינא בן דוסא כשהיה רבנו מגיע, כל תושבי המקום היו מצטופפים כנגדו. הנסיעות לקברי צדיקים בבוקר כבר יוצאים למסע הארוך וליום מלא קדושה ותפילות ותיקונים. את המזונות שלו, בדרך כלל 7- סדר הנסיעות שלו היה מדהים. ב בורקס, היה טועם בדרך. בכל ציון שהיינו פוקדים רבנו היה יוצא ראשון, יורד ומתפלל, בלי דיבורים, בלי מילה מיותרת. בזריזות בלי אובדן זמן. מי שהספיק לרדת ולהתפלל הספיק, מי שלא - חיכה לציון הבא. היה זה סדר מופתי. יש מפקד, הרב כדורי, והולכים לפי המסלול. בקבר רבי מאיר בעל הנס. פעם אחת אמרנו את הבקשות הארוכות, הכל לפי הכוונות, בחושך מוחלט לאור נרות. במהלך הנסיעות לא היה מוכן לשמוע על שום בקשה פרטית. אבל בסוף המסע היה מברך, איש כברכתו... הרווח העיקרי היה שהיינו חוזרים עם מטען רוחני. כמובן התפילות היו מיוחדות ראשית – התפללנו בסידור הרש"ש. תפילת שחרית ארכה כשלוש שעות, תפילת מנחה ארכה למעלה משעה, כשעל ראשו הקדוש מניח תפילין ה"שימושא רבא". והוא קולו שקט רגוע וחיוך תמידי, כאשר נשמע מפיו רק זמזום התפילה עם הכוונות העצומות שידע רבנו לכוון. תפילת שמונה עשרה דיני בישול בשר בחלב