ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

18:27 17:13 18:29 17:29 18:28 17:20 18:28 17:21 ויקרא - זכור פרשת ויקרא פותחת בדיני קרבן העולה, קרבן נדבה המכיל מספר אופציות, התלויות במצב הפיננסי של המביא. העשיר מביא שור, אדם שהוא י ִּ כ ׁ ש ֶ פ ֶ נ ְ פחות אמיד מביא שה, והעני מביא יונה. לאיש עני עד מאוד שרוצה להקריב משהו, אבל אין לו כסף אפילו לקנות יונה, התורה מצווה: "ו ה" )ויקרא, ב, א(. רש"י מפרש: "לא נאמר 'נפש' בכל קרבנות נדבה אלא )חוץ ָ נ ֹ ב ְ ל ָ יה ֶ ל ָ ן ע ַ ת ָ נ ְ ן ו ֶ מ ֶׁ ש ָ יה ֶ ל ָ ק ע ַ צ ָ י ְ , ו ֹ נו ָּ ב ְ ר ָ ה ק ֶ י ְ ה ִ ת י ֶ ל ֹ ה לה', ס ָ ח ְ נ ִ ן מ ַּ ב ְ ר ָ יב ק ִ ר ְ ק ַ ת מ-( במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה?, עני! אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו" )מנחות קד, עמוד ב(. בעל ה"חתם סופר" מציג שאלה מאוד שנונה ומעשית. מחיר הסולת יקר יותר ממחיר יונה! אם כן, מדוע מנחת הסולת היא שהוקצבה לעני ביותר, ומדוע לא נחשב זה שהביא את היונה כאילו הקריב את נפשו? מספר ימים קודם חג הפסח, נכנס אדם לביתו של הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק מבריסק, הידוע בשם הבית הלוי. על פניו ניכרת תדהמה. "רבי", הוא פתח, "יש לי שאלה מאוד קשה. האם מותר לצאת ידי חובת ארבעת כוסות היין בפסח בשתיית משקה אחר? האם נצא ידי חובה בשתיית ארבע כוסות חלב?" הבית הלוי הסתכל על האיש, והחל לחשוב. "בני," הוא אמר, " השאלה היא מאוד מסובכת. אתעמק בנושא. אבל עד אז, יש לי רעיון. אני רוצה לתת לך קצת כסף כדי שתקנה ארבע כוסות יין לך ולבני משפחתך." הרב הוציא סכום נכבד של כסף, גדול בהרבה ממה שהיה צריך לכמה בקבוקי יין, ומסר אותו לאיש, שקיבל אותו באסירות תודה והרגשה של הקלה. אחד מעוזריו של הרב נדהם מהסכום העצום שנתן הרב לאיש, והוא אזר אומץ כדי לשאול: "גם אני הבנתי משאלת האיש, שהוא היה זקוק לקנות יין לסדר, ולא היה מסוגל להשיג יותר מאשר החלב שהוא קיבל מפרתו. אבל מדוע נתת לו כל כך הרבה כסף? נתת לו לא רק עבור יין, אלא לסעודות שלמות הכוללות בשר!" הרב סולוביצ'יק חייך: "תלמידי היקר, זהו בדיוק העניין! כשאדם שואל אם הוא יכול לצאת ידי חובת ארבעת כוסות היין על ידי שתיית חלב, ברור מאליו שלא יהיה לו בשר בליל הסדר. פירוש הדבר הוא, לא רק שאין לא אפשרות לקנות יין, אלא גם אין לו אפשרות לקנות בשר או עוף. לכן נתתי לו, לא רק כסף ליין, אלא גם לבשר!" החתם סופר אומר לנו שעלינו לשקול את הנסיבות ולהסתכל על המקרה בפרספקטיבה. העני ביותר, זה שלא יכול להרשות לעצמו לקנות עוף זול – מקבל מהתורה מין סעד, שנקרא לקט שכחה ופאה - לעני ולמסכן ביותר מגיע גרעיני תבואה שהקוצרים עזבו אחריהם בשדה. מהגרעינים האלה, שאפילו לא נרכשו, האיש יכול להכין סולת. כשהאיש הזה מחליט להוריד את הגרעינים האלה משולחנו ולהקדיש אותם להקב"ה, הוא נחשב כאילו הוא נותן את נפשו. נכון שעוף עולה פחות, אבל למסכן אפילו העוף עולה יותר מהסולת, שהוא קיבל בחינם. אולם כשהוא לוקח את הגרעינים האלה, הוא מנדב את נפשו שלו! לעיתים קרובות, אנחנו מנסים לאמוד נדבות והתחייבויות לפי שווים הכספי. ההערכה זו אינה מדויקת, כי אדם עשיר יכול לתת מזמנו, שזה קשה יותר עבורו מאשר לתת מכספו. מוסיקאי יכול לתת מכישרונותיו, גם אם אצבעותיו כואבות או ראשו עומד להתפוצץ. התורה אומרת לנו, כשאנחנו מנסים לאמוד את צרכיו של אדם עני, או כל אחד אחר שנותן, אל לנו להסתכל על הארנק. עלינו להסתכל על האיש בכללותו. והדרך לעשות זאת, היא להביט אל תוך הנפש. 40 ח' אדר ב' תשע"ו הפטרה: ויאמר שמואל