ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה א. לימוד התהלים ביום השבועות הוא צורך גדול, שבו נפטר דוד המלך עליו השלום, ויעלה לרצון יותר, ולכן כל אחד ילמוד התהלים כולו ביום השבועות, ויזהר לדלג לשון מחילה וסליחה של עונות ופשעים האמור בבקשות המתוקנים לאומרם קודם תהלים ואחר תהלים כי יו"ט הוא, ונכון ללמוד ביום ראשון בדברי הימים א'. ב. בליל ב' של שבועות בחו"ל ילמוד התנ"ך המסודר בליל א' ואח"כ יישן וכן מנהגינו בבתינו, ואם יוכל ללמוד גם תרי"ג מצות ואדרא רבא ולהיות ניעור כל הלילה אשריו ואשרי חלקו, וכבר נודע המעשה שהיה בזמן מר"ן ז"ל, ויזהר ביום שני של חג השבועות לקדשו בלימוד התורה כי הוא גדול מכל יום טוב שני של שאר מועדים, וגם אסרו חג של שבועות גדול מכל אסרו חג דשאר מועדים: ג. כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, ולא הותר ביום טוב אלא רק מלאכת אוכל נפש, ואע"ג דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום אסרו חז"ל קצירה ודישה ועימור וטחינה והרקדה וסחיטת פירות ותלישה מן המחובר וצידה וכל כיוצא בזה, ואפילו על יד שינוי אסור, מפני שדברים אלו דרכן לעשותם הרבה ביחד וחיישינן שמא יעשהה לצורך חול על כן כל דברים אלו אסורים הם מרי סופרים, וכל דבר שאסור לישראל לעשותו ביום טוב אסור לומר לגוי לעשותו: א. מהיות טוב נכון לחוש לדברי רבותינו המקובלים, וללמוד בלילשבועותאתהתיקוןשנתקן ונסדרעלפי הזוהר והמקובלים, ונדפס בספר קריאי מועד לחג שבועות, בכנופיא ובחבורה, ולהעדיף סדר לימוד זה על פני לימוד בתלמוד ובפוסקים. ומכל מקום אברכים ובני ישיבות שחשקה נפשם לעסוק בגמרא בלילה הזה בשקידה ובהתמדה, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו. ויש שנהגו ללמוד בספר המצוות להרמב"ם. ואם רוב הציבור קוראים התיקון אין ראוי ליחידים לפרוש מהם וללמוד תלמוד או רמב"ם. ב. יש להזהר מלדבר דברים בטלים בלילה הזה, ולא יאבד זמן יקר זה בשיחה בטילה. ויושב בטל כישן דמי. ועל פי הקבלה אין לקרות משנה בלילה זו. ולפני נקודת חצות הלילה יש לקרות קריאת שמע, בפרט לאלה שהתפללו ערבית מבעוד יום. ואם יש תלמיד חכם בין החבורה טוב ונכון שיבאר לקהל דברי הגמרא והמדרש ותרי"ג מצות, דבר דבור על אופניו, בדברי אגדה המושכים את הלב, כדי שלא יבואו להתנמנם. ג. מנהגינו שגם הניעורים בלילי שבועות מברכים ברכות התורה. ויש מתחסדים לשמוע ברכות התורה ממי שישן בלילה שינת קבע, אבל המנהג הפשוט שאף הניעורים כל הלילה מברכים ברכות התורה אחר עלות השחר, ובמקום מנהג אין לומר "ספק ברכות להקל". בית אגד בירושלים. זה עתה סיים רבה של אגד הרב מנחם מענדל וילהלם להניח תפילין לפקידים במשרד ולנהגים ששתו קפה בין נסיעה לנסיעה. הוא יצא מן הבנין, כשלפתע שמע מאחוריו "מענדי, אולי יש לך רגע בשבילי?!". הרב וילהלם עצר. היה זה נהג בשם אילן שהרב וילהלם מכירו היטב. "קרה משהו? הרי רק לפני כמה רגעים הנחתי לך תפילין" "לא רציתי לדבר ליד כל הנהגים. אני בחופשה היום. הגעתי כי ידעתי שבכל יום שני אתה בא להניח לנו תפילין. רציתי לדבר איתך. אולי ניגש לרכב שלי? הוא חונה ממש קרוב". השניים ניגשו לחניון ונכנסו לרכב. אילן פתח: "יש לי בעיה ואני מוכרח לקבל ברכה מהרבי מליובאוויטש זצ"ל דרך ה'אגרות קודש'. זה ממש לא סובל דיחוי". "אשתי נמצאת בשמירת הריון במחלקת יולדות מאז החודש השביעי. ברגעים אלו היא עומדת לפני לידה, אך הרופאים גילו שהעובר לא התהפך, והם עומדים על-כך שבמצב הנוכחי היא צריכה לעבור ניתוח. זאת לא לידה קיסרית ועלולים להיות סיבוכים. זה יהיה הילד הראשון שלנו. לכן באתי לבקש ברכה...". "אין לי כרגע 'אגרות קודש' בתיק", אמר הרב וילהלם, "אבל יש ספריה גדולה בישיבת 'תורת אמת' הנמצאת לא הרחק מכאן. בא ניסע לשם ונכתוב יחד". תוך דקות הגיעו השניים לישיבה. "קודם תכתוב את בקשת הברכה ללידה קלה לאשתך ולבריאות העובר", הסביר הרב וילהלם, "אחר כך תיגש לארון הספרים ותוציא אחד מהכרכים של 'אגרות קודש', תכניס את המכתב לתוך הספר. כעבור רגע נפתח במקום שבו הכנסת ונראה מה כותב לך הרבי מליובאוויטש זצ"ל באיגרת".כעבור רגעים אחדים, לאחר שאילן הכניס את מכתבו לספר, פתחו השניים את הספר והמילים הראשונות שבלטו לנגד עיניהם באיגרת הראשונה מימין היו: "בדיקת תפילין והמזוזות". בהמשך נכתב, כי מן הראוי להודיע על תוצאות הבדיקה."אם כך, עלינו לנסוע מיד לבית שלכם, כדי לקיים את ההוראה"."אני מקווה שנספיק לפני הניתוח" נאנח אילן."אם תיסע בעיר, כפי שנסעת מ'אגד' לישיבה, בוודאי נספיק", הרגיע הרב וילהלם. "אבל בוא לא נבזבז אף רגע לדיבורים". כשהגיעו השניים, התחיל הרב וילהלם להוריד מזוזה אחר מזוזה, כשבכל אחת הוא מוציא את הקלף ובודק את תקינות הפרשיות. הוא עשה זאת במתינות, אף שכל אותה שעה עמד לצידו אילן מתוח כקפיץ ומציץ כל רגע בשעונו. "בא תראה", קרא הרב וילהלם, "אתה רואה כאן זה בכלל נייר ולא קלף...", הרב וילהלם הניח את ה'מזוזה' בצד, והמשיך לבדוק את שאר המזוזות בבית. כשהגיע לאחרונה, זו של החדר שינה, הזדקף בתחושת הקלה. "אתה רואה על גב המזוזה את המילה 'ש-ד-י'? הנה, תראה בעצמך: קלף הפרשיות מונח כאן הפוך.הפך הרב וילהלם את הקלף וראשו למעלה, הודיע לאילן שבקרוב יביא לו מזוזה כשרה עבור החדר אוכל והוסיף: הרבי מליובאוויטש זצ"ל ביקש שנודיע על התוצאות. אנחנו חוזרים לישיבה". חזרו השניים לישיבה ולאחר ההכנות הנדרשות, כתב אילן את תוצאות בדיקת המזוזות וביקש שוב ברכה לאשתו. הפעם נפתחה התשובה בכרך ט"ו עמוד קפ"ז: "במענה . . בו כותב ממה ששמע מהרופא ופעל עליו ועל זוגתו תחי'. ולפלא, שכנראה נשמט מזכרונו פתגם האדמו"ר הצמח צדק, בדיוק מאמר רבותינו ז"ל "התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ודייק לרפאות יש לו רשות, ולא ח"ו לפעול נמיכת רוח וכו'... והלוואי יהיו חזקים בביטחונם בבורא העולם ומנהיגו המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, שבעתיד הקרוב יווכחו ששקר דברי הנ"ל...". אילן נפרד בשמחה מהרב וילהלם ופנה למחלקת היולדות.כעבור שלוש שעות צלצל הפלאפון של הרב וילהלם. היה זה אילן. "מענדי, הכל בסדר בדיוק כמו שהרבי מליובאוויטש זצ"ל הבטיח! מגיע לנו מזל טוב! בזכות הפיכת המזוזה, העובר התהפך ואשתי ילדה בן בריא ושלם..." הלכות חג השבועות הלכות חג השבועות