ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה א. ארבע ברכות של ברכת המזון דינם כתפילת שמונה עשרה, ואין לענות בהם אפילו קדיש וקדושה וברכו וכן לשאול בברכת המזון מפני היראה ומפני הכבוד דינו כתפלת שמונה עשרה, ואם ביתו סמוך לבית הכנסת או היו מתפללים מנין בתוך ביתו ושמע מודים ירכין ראשו לצד שהקהל משתחוים, ובשמעו קדיש וקדושה ישתוק וישמע כדין תפלת שמונה עשרה: ב. צריך לישב בשעת ברכת המזון, ולא יברך עומד או מהלך אם אינו בדרך, וגם לא יהא מסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה, ויש אומרים דגם ברכה מעין שלש צריך לאומרה מיושב, וטוב לזהר בכל הברכות: ג. אסור לברך והוא עוסק במלאכתו, אפילו תשמיש קל כגון מנגב ידיו או לבושמלבושו וכיוצא, ופה עירנו שיש חום הרבה בימות הקיץ ודרך העולם להניף בכלי שקורין מרווח"ה )מניפה מעלי לולב( על הפנים ועל הגוף, צריכין להזהר שלא יניפו בידם בברכת המזון בכלי זה דזה חשיב עסק, כי ברכת המזון ותפלת העמידה דינם שווה בעניינים אלה ואין הפרש ביניהם כי אם בדבר זה שהתפלה מעומד וברכת המזון מיושב, והן בעוונותינו הרבים רבים מעמי הארץ מזלזלים בברכת המזון לברך אותה במהירות מאד, ויש עוסק באיזה עסק בעת הברכה גם רומז בעיניו קורץ בשפתיו מולל באצבעותיו וכיוצא בזה, וצריך להוכיחם על זאת במוסר השכל ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב: ד. יש אומרים אם אכל ולא שתה מים אם הוא תאב לשתות אינו חייב לברך ברכת המזון מן התורה אלא רק מדרבנן, לפיכך אם אכל ולא שתה מים והוא תאב לשתות ישתדל בכל כוחו להמציא מים ולהמתין עד שיביאו לו מים וישתה כדי שיברך ברכת המזון מן התורה ואם לא נמצא לו מים לשתות חייב בברכת המזון מדרבנן: א. מצות עשה מן התורה שמי שיש לו בגד צמר או בגד פשתים שיש בו ארבע כנפות, ורוצה ללובשו, צריך להטיל בו ציציות בד' הכנפות. והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה. ושקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות כולן, שנאמר ''וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם''. ב. כל הלובש בגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציצית, ביטל מצות ציצית. ואמרו בגמרא כל מי שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשין, ופירש רש''י, שהן: ועשו, ונתנו, והיה, וראיתם, וגדילים תעשה לך. ואם הוא של שאר מינין, ביטל מצוה מדרבנן. ג. יש להזהר שבזמן שקורא קריאת שמע ומתפלל שחרית יהיה עם ציצית. וראוי שזה יהיה טלית גדול, ולא יסמוך על הטלית קטן. ומכל מקום אם אין לו טלית גדול, ואם יתעכב עד שישיג טלית גדול, יש חשש שיעבור זמן תפלה, או שיפסיד תפלה בצבור, יתפלל בלי טלית גדול, ויסמוך על מה שלובש טלית קטן העשוי כהוגן, וכשיעור, ואל יתעכב יותר. ואף על פי כן ראוי ללבוש טלית גדול, מפני שפעמים והטלית קטן אין בו כשיעור, ואין יוצאים בו ידי חובת המצוה. ועוד טעמים. ד. טוב שלא להסיר את הטלית מעליו עד אחר אמירת ''עלינו לשבח''. ומכל מקום מי שממהר למקום עבודתו וכדומה, רשאי להסיר מעליו הטלית קודם עלינו לשבח. ]ראה להלן סימן כד[. ואין להסיר את הטלית כי אם לאחר חליצת התפילין. ה. יכוין בהתעטפו שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בציצית כדי שנזכור את כל מצותיו לעשותם. ואם לא כיוון כך, יש לחוש משום מה שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. שנים רבות התגורר מיכאל )שם בדוי( בתוניס, ארץ מולדתו. עסקים ענפים היו לו והוא ראה ברכה בעמלו. כחבר בקהילה היהודית, זכה להתוודע מקרוב אל פעילותו הברוכה של הרב ניסן פינסון ז"ל, השליח המקומי של הרבי מליובאוויטש זצ"ל מזה יותר מיובל שנים. הוא תרם רבות למוסדות ולכלל הפעילות הכבירה של הרב פינסון. "יום אחד", מספר מיכאל, "אירע משהו ששינה את דעתי הנלהבת על הרבי ועל חב"ד. הגיעה לאוזניי שמועה, שיהודי מעירנו שאל את הרבי אם לעלות לארץ-ישראל ותשובת הרבי הייתה שלילית. פירשתי זאת בצורה מעוותת, כאילו הרבי אנטי-ישראלי ומתנגד לעליית יהודים ארצה, והעובדה הזו מאוד חרתה לי. עד כדי כך, שהחלטתי להפסיק לאלתר את תמיכתי במוסדותיו של הרב פינסון". עד מהרה הרגיש הרב פינסון בחסרון תרומותיו של מיכאל ולא הבין מה קרה פתאום. "הוא יצר עמי קשר", מספר מיכאל, "ואני הסברתי לו היטב את המניעים שלי: 'עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחש אליך, אינני מסוגל לתמוך בפעילות הנעשית בשמו של איש, שהשקפת-עולמו מאכזבת אותי'". הרב פינסון ניסה להעמיד את מיכאל על טעותו, ולהסביר לו כי האחרון שאפשר לראות בו אנטי-ישראלי הוא הרבי. אולם דבריו נפלו על אוזניים ערלות. מיכאל התקשה להבין כיצד אהבה עזה לארץ משתלבת עם התנגדות לעלייה. הציע הרב פינסון למיכאל להתרשם באופן בלתי אמצעי מעמדותיו של הרבי. "סע בעצמך אל הרבי, היכנס ל'יחידות', כפי שנקראת פגישה אישית עם הרבי, ולבן עמו את הסוגיה בצורה ישירה". ההצעה הזו קסמה למיכאל והוא נענה לה בשמחה. בתוך זמן קצר הוא עלה על מטוס לעבר ניו-יורק, אל חצר הרבי. מתאר מיכאל: "הגעתי אל מזכירות הרבי, כפי שהודרכתי על-ידי הרב פינסון, שם קבעו לי מועד ל'יחידות'. הייתי די מרוגש. האמת היא, שהתכוננתי לויכוח של ממש עם הרבי. הייתה לי תכנית לעלות בעצמי לארץ-ישראל והייתי בטוח שהרבי יתנגד אליה. וכי מדוע שהרבי יתייחס אליי אחרת מאשר לאותו יהודי בן-עירי, ששאל לפניי? "אלא שלפועל נכונה לי הפתעה גמורה. ב'יחידות' אמר לי הרבי, כי אם ברצוני לעלות לארץ-ישראל, הוא מברך אותי על כך! נדהמתי. אלו היו המילים האחרונות שציפיתי להן. פתאום, בבת-אחת הבנתי, שכל פרשנותי את עמדתו של הרבי בנושא ארץ-ישראל הייתה שגויה. "יחד עם הברכה, התעניין הרבי על עתידי – במה בדיוק בתכניתי לעסוק בארץ. שיתפתי את הרבי בתכניותיי וסיפרתי לו על כוונתי להיכנס לשותפות עסקית שכבר קורמת עור וגידים ועל תכנית נוספת של הקמת בית-מלון. "בקשר לתכנית הראשונה, חיווה הרבי את דעתו, כי אל לי להיכנס לשותפות. סתם ולא פירש. לגבי הרעיון השני, פיצל הרבי את עמדתו: מלונאות כן, אבל בנייה לא! הרבי המליץ לרכוש בית-מלון קיים ולא לבנות חדש. "יצאתי מחדרו הקדוש של הרבי ברגשות מעורבים. מצד אחד באתי על סיפוקי. ממש שמחתי להיוודע כי הרבי אינו מתנגד לעלייה לארץ-ישראל ועוד יותר שמחתי על ברכתו את תכנית העלייה שלי. אולם את עצותיו העסקיות לא אהבתי. מה כבר מבין הרבי בעסקים? לרבי צריכות להיות דעות בעניינים רוחניים. אבל עסקים? מה לרבי ולכלכלה? הערכתי את החלטותיי בתחום יותר מאלו של הרבי. גמלתי אפוא בלבי להתעלם מדעתו של הרבי ולפעול כפי שתכננתי". כעבור תקופה לא ארוכה, אכן עלה מיכאל ארצה. הוא פנה לממש את השותפות לה התנגד הרבי. למעשה, כבר היו כל הפרטים מסוכמים ולא נותר לצדדים אלא לחתום על החוזה. מגלה מיכאל: "כאשר ישבנו לקראת חתימה, פלט איש-העסקים שמולי מספר מילים קצרות לאחד מעוזריו, שגרמו לי להידרך כולי. משהו הריח לי לא כל כך כשר. כששאלתי אותו למה הוא התכוון במילים שאמר לפני רגע, הוא התבלבל. לי זה הספיק. החלטתי למשוך ידיי מהעסקה. אני, הידען הגדול בענייני כלכלה, תפסתי באותו רגע, שהרבי מליובאוויטש מבין בעסקים טוב ממני... "בעניין בתי-המלון", מתוודה מיכאל, "גם הייתי מרדן. לא שמעתי בקול הרבי ואני מצטער על כך. בניתי יותר מבית-מלון אחד – ותמיד ללא הצלחה רווחית. לעומת זאת, רכשתי כמה בתי- מלון קיימים ובהם אני רואה ברכה. "אבל יש לי 'הוכחות' שלמרות אי-צייתנותי, הרבי אוהב אותי", מחייך מיכאל. "הרווחים בבתי-המלון שרכשתי, כיסו את ההפסדים שמבניית בתי-המלון האחרים, מעל ומעבר"... הלכות ברכת המזון סדר עטיפת הציצית