ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... לרפואת הי"ו רחל אודליה בת אסתר אליאסיאן אל נא רפא נא לה אמן ואמן א. אסור מכח המנהג לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש נוהגין בזה מראש חודש ויש מן י"ז בתמוז, ופה עירנו בגדאד יע"א נוהגין איסור מליל שני של חודש אב עד ליל עשירי כי ביום תשעה באב נוהגין לשחוט טבחי מתא בשביל אכילת ליל עשירי, גם נהגו פה עירנו שגם בסעודת מילה אין אוכלים בשר בימים אלו: ב. נוהגין שלא לרחוץ כל גופו מראש חודש עד תשעה באב אפילו בצונן, והרגיל לטבול בכל ערב שבת יטבול גם בערב שבת חזון, וכן מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת חזון מי שרגיל בזה בכל ערב שבת, וכל רחיצה שהיא לרפואה מותרת בימים אלו אפילו בחמין, ולכן מעוברת שנכנסה בחדש התשיעי שדרכה לרחוץ בחמין כדי להקל מעליה צער לידה מותרת לרחוץ, וכן מי שצוהו הרופא רחוץ בחמין - רוחץ, ומי שדרכו לטבול אחר תשמיש המטה הרי זה טובל כדרכו, וכן הסנדק מותר לטבול, ומי שראה קרי מותר לטבול אפילו ערב תשעה באב, ורק יום תשעה באב אסור לטבול לדעת מר"ן ז"ל: ג. ערב תשעה באב אחר חצות לא ילמוד תורה אלא מדבריםשמותר ללמוד בתשעה באב, ואם חל בשבת יש כמה דעות חלוקות בספרי אחרונים ויש לסמוך על סברת המקילין, וכן אני נוהג כסברת המקילין: ד. לא ילכו יחפים ממש בתשעה באב, אלא ילבשו מנעל של בגד אבל של עור אסור, ואם נגע בידיו בזה המנעל צריך נטילה כדין נוגע במנעל של עור: א. תשעה באב אסור באכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ולילו כיומו לכל דבר. ואין אוכלים אלא מבעוד יום של ערב תשעה באב. ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים. ב. אם קיבל עליו בפירוש בשפתיו שלא לאכול אחר סעודה המפסקת אסור לו לאכול יותר אפילו עודנו יום. אבל אם קיבל עליו בהרהור בלב אינה קבלה. ג. ראוי ונכון להחמיר שלא לעשן סיגריות בתשעה באב. ובפרט יש להחמיר בעת קריאת איכה וקינות בבית הכנסת. אבל לצורך קצת, כגון למי שרגיל מאד בעישון, ויש לו צער גדול במניעתו מעישון סיגריות, יש להתיר לו לעשן בתשעה באב בצינעא בתוך ביתו וכדומה, אבל לא יעשן בפרהסיא בתשעה באב, ובשאר צומות אף הנוהגים לעשן ביום טוב, על ידי הדלקה מאש לאש, דחשיב אצלם לענין זה כאוכל נפש דשרי ביום טוב, אפילו הכי מותר לעשן בתענית. ד. רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ובשחרית נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ולאחר שניגבם ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו. ואם היה לכלוך על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים, רוחץ ומעבירו ואינו חושש. ה. מי שהיו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה, מותר לרחוץ להעביר הלכלוך, ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך. באחד מימות הסתיו הירושלמי של שנת תשנ"ג, מספר ידידי א. ד. שהיה ממש ממקורבי הרב, שזכה להתברך מפיו. סיפור מרגש עד דמעות: רבנו ישב בסעודה שלישית בשבת קודש וכולו קורן אור, כשלפתע נכנס לביתו ללא שום התראה מראש, מנהל בנק "משאו", הבנק הגדול ביותר בארגנטינה, מר צפדייה אליס, כשבקולו החנוק סיפר על בתו השוכבת על ערש דווי ללא הכרה במצב תרדמת בחודש האחרון ללא זיע וללא תגובה, גם לא למגיבה לפניות האנשים הקרובים אליה, הוסיף ואמר: כולם מתפללים ומייחלים רק שתפקח עין או תפצה פיה אפילו מילה אחת."את גדולי ומומחי הרופאים שבארגנטינה הבאתי ללא שום תוצאות", אמר לרבנו:"בקשה לי אליך כבוד הרב, שתגיע לארגנטינה רק בכדי לברך את בתי שתקום ממיטת חוליה". ענה רבנו שהדרך רחוקה ויהיה קשה לו מאוד לטוס כל כך הרבה שעות". מר צפדייה הציע שהוא מוכן להשכיר בעבור הרב מטוס קונקורד במיוחד, מטוס זה נחשב למטוס המהיר ביותר בעולם, אך הבעיה היא שאין למטוס מסוג זה אישורי נחיתה בארץ עקב מסלולי הנחיתה הקצרים שבארצנו, אלה רק משדה תעופה כדוגמת פריז ולכן אם הרב ירצה ויהיה באפשרותו להגיע לפריז בכדי לטוס משם בקונקורד, יחסוך יותר מחצי זמן הטיסה ליעד, אך לצערו של מר צפדייה נענה בשלילה בגלל המרחק הרב מבחינה גיאוגרפית. אך כמו שלמדנו הפתרונים לה'. למרבה הפלא בצאת השבת המלכה הבדיל רבנו על כוס היין, הבשמים והנר בברכת המבדיל בין קודש לחול על פי זמני יציאת השבת כשיטת רבנו תם ע"ה. הטלפון צלצל בביתו של רבנו ומעבר לקו היה אחד מאוהבי וממכרי הרב מצרפת שביקש והזמין את רבנו לשמש בתור סנדק בצרפת ולזאת הסכים הרב, משום שלסנדקאות לא סירב רבנו לעולם. ביום שלישי רבנו הגיע לפריז, כולם קיבלו את פניו הקדושות וקידמו את פניו בשירה וזמרה, אוחז רבנו את הטלית בידיו מברך את הברכה להתעטף בציצית ומניח על גופו הטהור טלית לבנה וצחורה כולו עטוף לבן כשהתינוק נימול על ברכיו והמוהל חותך ופורע את המילה, והרב מרגיעו על ידי יין הקידוש, רבנו נושא ברכתו לכל הקהל הקדוש במקום ובנוכחות מר צפדייה, שהגיע במיוחד לפריז בכדי לבקש בשנית מרבנו הקדוש להגיע לארגנטינה במטוס שחכר במיוחד בעבור הרב ופמלייתו."רק שלוש שעות טיסה", הבטיח מר צפדייה, ואנו מגיעים ליעדנו לשלום. הרגיש רבנו את צערו של מר צפדייה, בגלל בתו השוכבת על ערש דווי והפעם ניאות לבקשתו. לאחר סעודת המצווה התלווה רבנו למר צפדייה לרכבו, כשפניהם מועדות לעבר שדה התעופה שארל דהגול. מטוס הקונקורד עם חרטומו הארוך מקבל אישור המראה ממגדל הפיקוח בפריז, כולם מהדקים חגורות רבנו מברך תפילת הדרך שהקדוש ברוך הוא ינהיג את ידי האוחזים בהגה להוליכם לשלום בנתיבי האוויר ולהגיעם לחיים טובים ולשלום אל מחוז חפצם בריאים ושלמים. בליווי רעש ובעוצמת המנועים מתרומם המטוס וממריא אל על במהירות עצומה ומפלח לעצמו נתיב דרך העננים האפורים המכסים את פני הרקיע, פשוט עוצמה אדירה"מה רבו מעשיך ה'". טונות של מתכת ופלסטיק כורסאות אנשים נשים וטף מתרוממים באוויר וטסים במהירות העוברת את מהירות הקול מפריז לארגנטינה בדרום אמריקה שלוששעות ממש "קפיצת הדרך". המטוס נוחת, רעש, חריקות ובלימת הגלגלים על מסלול הנחיתה והמטוס נעצר לשלום,"ברוך ה' הגענו לשלום למחוז חפצנו", ממלמל הרב ומודה לאבינו שבשמים מתרומם על רגליו מעל הכורסא הנוחה של המטוס ובאיטיות צועד לעבר דלת המטוס שנפתחה לכבודו. הלכות תשעה באב הלכות תשעה אב