ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א א. קודם שיברך ברכת הגומל יאמר פסוק )תהילים קיא, א(: "אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה", ואח"כ יברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", והשומעים אומרים האל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה, והוא אומר אחריהם אמן כן יהי רצון: ב. צריך לברך בפני עשרה ותרי מנייהו דתנו הלכתא, וטוב להזהר שיהיו י"ב עם המברך וגם בהדי תרי רבנן הנזכרים, ואם לא נזדמן לו תרי דתנו הלכתא אפילו הכי יברך ואין לבטל הברכה בעבור זה, ונהגו לברך אחר קריאת התורה בציבור שעל הרוב נמצא שם תרי דתנו הלכתא, ואם בירך בפחות מעשרה יש אומרים שלא יצא ידי חובתו ויש אומרים שיצא, וטוב לחזור ולברך בפני עשרה בלי שם ומלכות אלא יהרהר שם ומלכות בלבו, והמברך בלחש הוה לה כאלו בירך שלא בפני עשרה, וגם בזה צריך לחזור בלי שם ומלכות בפני עשרה בהרמת קול ורק יהרהר שם ומלכות בלבו: ג. העשרה יושבין דכתיב ובמושב זקנים יהללוהו, והמברך עומד משום דברכה זו היא במקום קרבן תודה והמקריב עומד ומקריב, ולכן אין מברכים ברכת הגומל בלילה אלא ביום, ובדיעבד אם בירך בלילה יצא ידי חובתו ועיין חתם סופר אורח חיים סימן נ"א: ד. קטן פחות מי"ג שנים כיון שהגיע לחנוך צריך לברך, ואע"ג דיש חולקים מכל מקום במקום דאיכא מנהג לברך בשם ומלכות יברך, ובמקום דליכא מנהג ידוע יברך בלי שם ומלכות מפני סברת החולקים. א. מצות עשה מן התורה שמי שיש לו בגד צמר או בגד פשתים שיש בו ארבע כנפות, ורוצה ללובשו, צריך להטיל בו ציציות בד' הכנפות. והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה. ושקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות כולן, שנאמר ''וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם''. ב. כל הלובש בגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציצית, ביטל מצות ציצית. ואמרו בגמרא כל מי שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשין, ופירש רש''י, שהן: ועשו, ונתנו, והיה, וראיתם, וגדילים תעשה לך. ואם הוא של שאר מינין, ביטל מצוה מדרבנן. ד. יש להזהר שבזמן שקורא קריאת שמע ומתפלל שחרית יהיה עם ציצית. וראוי שזה יהיה טלית גדול, ולא יסמוך על הטלית קטן. ומכל מקום אם אין לו טלית גדול, ואם יתעכב עד שישיג טלית גדול, יש חשש שיעבור זמן תפלה, או שיפסיד תפלה בצבור, יתפלל בלי טלית גדול, ויסמוך על מה שלובש טלית קטן העשוי כהוגן, וכשיעור, ואל יתעכב יותר. ואף על פי כן ראוי ללבוש טלית גדול, מפני שפעמים והטלית קטן אין בו כשיעור, ואין יוצאים בו ידי חובת המצוה. ועוד טעמים. ה. טוב שלא להסיר את הטלית מעליו עד אחר אמירת ''עלינו לשבח''. ומכל מקוםמי שממהר למקום עבודתו וכדומה, רשאי להסיר מעליו הטלית קודם עלינו לשבח. ואין להסיר את הטלית כי אם לאחר חליצת התפילין. לעולם לא נדע את תאריך הולדתו המדויק של הצדיק יסוד עולם, האדמו"ר המלוב"ן יצחק כדורי זצוק"ל, אך יתכן מאוד שרבנו זכה לחיות בתקופה של ( יום שני של חג הסוכות, ביום שהאושפיזין הוא יצחק אבינו ע"ה, 1883) לש מאות על פי מניינם, שכן על פי עדויות הרב נולד ביום ט"ז תשרי תרמ"ד ָ ש כ"ט טבת 2006 ועל שמו נקרא מורנו. לא סתם נקרא שמו "יצחק", כמי שהכירו תמיד החיוך והצחוק היו חלק מאוד חשוב ועיקרי בחייו. שנת פטירתו .(20 - והמאה ה 19 - המאה ה 18 - תשס"ו, )מה שניתן להבין שכנראה הרב חי בסוף המאה ה רבנו התגורר בשכונת ''באבי שרגי'', שבעיר בגדאד בן למשפחת דיבה, משפחה מפוארה, שקשרה קשרים הדוקים עם גדולי החכמים בעיראק. אבי המשפחה הרב כדורי דיבה זצ"ל, היה נאמן ביתם ואיש חצרם של חכמים וטובי העיר. הוא נהג לפזר כסף רב לצדקה מהונו הפרטי, לאביונים ולרווחת העניים והגלמודים שבעיר. במשך שעות היום עסק למחייתו במכירת "עטאר" - בשמים ותבלינים ריחניים. בזכות יושרו ונועם הליכותיו רכש את אמונם של לקוחותיו הרבים. והוא עצמו כיבד מאוד את החכמים שהיו כעטרה לראשו, צורבא דרבנן. בשעות הלילה היה עוסק בלימוד הזוהר הקדוש ותלמוד בבלי עד שתחטפנו שינה, ומעולם לא ישב בטל ולא היה עולה על יצועו עד שהיה מסיים את סדר לימודו הקבוע, וזאת בנוסף לשיעורים הקבועים שהשתתף בהם לאחר תפילת שחרית מידי יום ביומו. אם המשפחה האישה הצדקנית מרת תפחה, גם היא כבעלה, גומלת חסדים מעומק נשמתה, היתה מטהרת את גופות הנפטרות שמובאות לקבורה, והכול לשם שמים שלא על מנת לקבל פרס, או משכורת כל שהיא. את ההסבר לשם המשפחה "דיבה" אמר רבנו: המילה דיבה, בשפה העיראקית פירושה "זאב", ושם זה ניתן למשפחתם על-ידי תושבי שכונתם באבי שרגי, שלטענתם ראו כמה פעמים זאב שנכנס לביתם בלילה בעת שהיו ישנים על הגג, מפני החום הכבד ששרר בימות הקיץ הלוהטים, משום כך נקראו בפי כול "משפחת זאב", דהיינו דיבה, אולם הבן, רבנו יצחק כשעלה לבדו לארץ ישראל בקטנותו שינה את שם משפחתו ל"כדורי", מפני כבודו והערכתו הרבה לאביו. ומכאן והלאה הכירוהו כולם בשם הקדוש שליווה את מורנו ואת מעלת קדושתו כל ימי חייו ולאחר מכן, וכך נקרא בפי כל. הלכות ברכת הגומל סדר עטיפת הציצית