ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א א. אמרו חכמים ז"ל קנה או עשה מלבושים חדשים מברך שהחיינו מפני שהוא שמח בהם ולכך מברך להשם יתברך על אשר זכהו לשמחה זו, והגם כי משורת הדין הוא לברך בעת הקניה או העשיה נהגו העולם לברך בעת שלובשם, אך יש אומרים שאם קנה או עשה איזה מלבוש חדש אז כשלובשו מברך ברכת מלביש ערומים, ובאזור כשאוזר בו מברך אוזר ישראל בגבורה, והכובע כשמשימו בראשו מברך עוטר ישראל בתפארה, ויש חולקין וסבירא להו דאין לברך ברכות אלו ומשום ספק ברכות אלו לא נהגו העולם לברכם, ומכל מקום טוב ללבשם פעם הראשון בשחרית ויכוין עליהם וילבשם תכף אחר ברכות השחר בלא הסח הדעת והפסק ובזה יצא ידי חובתו לכולי עלמא, ואם הוא מוכרח ללבשם ערבית יאמר עליהם ברכות הנזכרות בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו: ב. אפילו אם קנה בגד שכבר לבש אותו אדם אחר כל שהוא שמח בו יברך שהחיינו וכן הוא הדין אם נתנו לו בגד במתנה אף על פי שאינו חדש יברך עליו מאחר ששמח בו: ג. על חלוק ומכנסיים ומנעל ואנפלאות לא יברך אע"פ ששמח בהם אבל חצי בגד שקורין בערבי יל"ק )אפודה סרוגה חורפית( או מה שקורין צדרי"י )אפודה מכופתרת( אם הם חשובין ושמח בהם יברך: ד. אם הוא עשיר ועשה בגד חדש שאינו חשוב אצלו ואינו שמח בו לא יברך אע"פ דזה הבגד אם היה אצל עניים היה חשוב אצלם ושמחים בו זה הכלל כל ששמח מברך אבל אינו שמח לא יברך וכל אדם קים ליה בנפשיה איך הוא: א. מנהגינו לקום באשמורת הבוקר לומר ''סליחות'', החל מיום ראש חודש אלול עד יום הכפורים, כי מסורת בידינו שמשה רבינו ע''ה עלה להביא את הלוחות שניות בראש חודש אלול וירד עם הלוחות ביום הכפורים, וכל ארבעים יום הללו היו ימי רחמים ורצון לכל עם ישראל. וביום הכפורים נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה, ואמר למשה ''סלחתי כדברך'', ולכן הוקבע יום הכפורים ליום מחילה סליחה וכפרה. וביום ראש חודש עצמו אין מנהגינו לומר סליחות ב. הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות בימים אלה הוא מחצות הלילה ואילך, שאז הוא עת רצון, אך בחצי הראשון של הלילה אסור לומר סליחות ושלש עשרה מדות. ויחיד שנמצא בבית כנסת שנוהגים שם לומר סליחות לפני חצות הלילה, אינו רשאי להצטרף אליהם, אלא ישב בדד וידום, ולא יענה עמהם שלש עשרה מדות וכו'. ואדרבה יש לבטל מנהגם זה שאין לו יסוד. וזמן חצות הלילה יש לחשב באופן כזה שיחשוב תחלה השעות שבין הזריחה לשקיעה, והחצי הוא זמן חצות היום, שאז החמה באמצע הרקיע, ולאחר מכן יוסיף שתים עשרה שעות על חצות היום, ואז הוא חצות לילה בדיוק. ג. בני חוץ לארץ טוב שימתינו לאמירת הסליחות לפי הזמן שלהם, אף שבארץ ישראל כבר הגיע חצות. ומכל מקום המקילים לומר סליחות ביחד עם תושבי ארץ ישראל, וכגון כשאומרים סליחות באמצעות הלויין המצוי כיום, יש להם סמוכין בהלכה, ורשאים לומר סליחות יחד עם בני הארץ. המשך משבוע שעבר: לרבנו הצדיק היו עוד ארבעה אחים ואחיות: האח יחזקאל ז"ל, נפטר ג' מר חשוון התש"ן האחות נעימה ז"ל, נפטרה ג' אדר התשנ"ז, שניהם טמונים ממש בסמוך לציונו של רבנו בהר המנוחות בירושלים. שתי האחיות הנוספות: חביבה ז"ל, מנוחתה עדן, שטמונה בחלקה אחרת בהר המנוחות בירושלים. והאחות שמחה הי"ו, המתגוררת בעיר הקודש ירושלים תובב"א. האב כדורי זצ"ל, נפטר בתאריך כ"ו בטבת התשי"ד ומנוחתו עדן בהר המנוחות בירושלים, יום פטירתו היה יום השישי סמוך לכניסת השבת. האם תפחה נפטרה בשנת התשכ"ד ומנוחתה עדן בהר המנוחות בירושלים תובב"א, בשעת ההספדים ספדו לה חכמי בית המדרש "שושנים לדוד". ויהי יצחק בן ארבעים בקחתו את..... את הרבנית שרה שדירה בת שרח ז"ל, לבית נקאש נשא רבנו כשהגיע לגיל ארבעים. ביום י"ב טבת תרפ"ז, כמו שאומרים: "מאחורי כל איש גדול, ניצבת אישה גדולה", הרבנית שרה שדירה ליוותה את רבנו כשהיא תומכת ומחזקת את ידיו מתוך עוני ודלות בבית, כשרק ריהוט מינימאלי היה בביתם. וזאת לאחר שהרבנית הבינה וידעה שרק בזכות העזרה והחום שמעניקה לרבנו והדאגה לצרכיו היום יומיים, והכול בכדי להגדיל תורה ולהאדירה. כדי שיעלה מעלה מעלה ברוחניות, עד כדי התגלויות מדהימות שנתגלו לרב "ורזי דרזין" שהתגלו לו מן שמיא, כמו שנאמר: "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם". אשת חיל מי ימצא? קשה למצוא, אך רבנו מצא אשת חיל אמיתית ממש משורש נשמתו, שדאגה לצרכיו היום יומיים. לפעמים איחר הרב לחזור הביתה מאחר ושקע בתלמודו, ולכן הייתה הרבנית משנה ממנהגה, שהייתה ממעטת לצאת מביתה, אלא רק לצורך חיוני ביותר, והייתה יוצאת לחפש אותו, מתוך דאגה שמא קרה לו משהו, חלילה. הלכות ברכת ההודאה מדיני הסליחות