ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

רבי עבדאללה סומך זיע"א סגולות לזיכרון הרואה בחלומו א. טוב לשתותמעט "שמן זית" ובמיוחדשל ארץ ישראל כפי שאמרו חז"ל: "הזית משכח והשמן מפקח" והיא סגולה טובה לזיכרון. ב. יחזור על לימודו "מאה ואחת פעמים" כמניין "מיכאל" שהוא שר ואפוטרופוס של ישראל ובזכות כך יזכור את לימודו. וטוב לכתוב את לימודו ורמז לדבר "כי תשמרם בבטנך" ר"ת: "כתב" וכך יזכה ויתקיים תלמודו בידו. ג. טוב להוציא בפיו את הלימוד בקול רם. ונוהגים לומר וכן נחוניא בן הקנה בתחילת הלימוד את תפילת רבי ביציאה מבית המדרש והיא סגולה טובה לזיכרון. ד. טוב שיעשה "תשובה" לפני הלימוד מפני שאמרו חז"ל: "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד", וידוע שאין "שכחה" לפני כסא כבודך. ראה עצמו אוכל: גבינה-רווח של כסף או רווח אחר. דבש-תזכה לטוב. דבש עם שאר מאכלים-תזכה להנות. דובדבנים-מלרה צפויה לך וממנה תתרפא. זנגביל-השם חפץ בו. חלה נקיה-הבטחה שתזכה לעולם הבא. חמאה-בשורה טובה . חמאת עזים-תזכה לגדולה. ירקות הנאכלים בשולחן-תזכה להרוויח וליהנות מחיים טובים. כרוב-תזכה לטובה. נולד בשנת ה'תקע"ג בבגדד )עירק( למשפחת רבנים מיוחסת ועשירה.בצעירותו החל להתפרסם כגדול בתורה. נשא לאישה את בתו של ר' יצחק יוסף סומך )דודו(, עסק במסחר לפרנסתו ועשה שותפות עם סוחר יהודי עשיר – ר' משה כבאזה. על מנת לחזק את לימוד התורה לערך קבוצת צעירים ולימדם תורה בשקידה ללא נטילת שכר. 20 ארגן בגיל התלמידים שהצטיינו ב"מדרש תלמוד תורה" עברו ל"מדרש אבו מנשי" שייסד ר' יחזקאל בשנת ה'ת"ר, קיבלו משכורת למחייתם ושקדו על לימוד מגדולי רבני העיר ב"מדרש 30 – תלמוד בבלי ופו סקים.בד בב ד למד עם כ חכמים שכל שאלה הלכתית שבית הדין התקשו 15 בית זילכה" ועמד בראש בה הובאה להכרעתם. הנהיג את קהילת היהודים בבגדד, מינה את הרבנים, הדיינים וראשי הישיבות. היה מכובד על כל יהודי עירק גם על הנוכרים, כאשר הלך יחד עם ר' יוסף חיים )תלמידו( ברחובות העיר בעלי החנויות היו נבהלים מפניהם ואף הערבים היו קמים מלפניהם ומכנים אותו בתואר "אסתאי" ]רבי[.אחיו התגוררו בהודו ותמכו בו כלכלית ועל כן דאג לפרנס את הרבנים בעירק בריווח, בתקופת החגים שלח לכל רב מענק מיוחד מלבד המשכורת, בפרט לחג פסח. בשנת ה'תרמ"ג שלח מומחים לכל בתי הכנסת בבגדד לבדוק את התפילין של המתפללים וכל אדם שהתפילין שלו נמצאו פסולות ולא התאפשר לו כלכלית לרכוש תפילין חדשות העניק לו תפילין במתנה מתרומה שהעניק לו הנגיד ר' אליהו שלום גבאי.בעת שהותו בכפר גרארה חלה במגיפת הכולירה שהשתוללה בעירק, שב לבגדד אולם מאמצי הרופאים לא הועילו ובליל שבת שנת ה'תרמ"ט השיב את נשמתו ליוצרה. בהתאם לצו המושל נאסרה קבורתו בבית החיים ממזרח לנהר חידקל ועל- כן נקבר בסמוך ליהושע כהן גדול הקבור בצד המערבי של העיר. בהשפעת המוכתר המקומי שניסה למנוע את הקבורה במקום החלו הערבים לערוך חודשים 3 - פרעות ביהודים ולקחו מספר רבנים לבית הסוהר. כעבור כ החליט המושל העירקי להעביר את גופתו לבית הקברות היהודי בתוך העיר. בי"ג כסלו ה'תר"ן הגיעו המונים בליווי שרי ממשלה וצבא למקום קבורתו וכאשר פתחו את קברו גילו כי גופו נשאר שלם! ר' יוסף חיים הספידו וגילה כי ר' עובדיה היה ניצוץ של אחז מלך יהודה ועל כן פתח בתי מדרשות בכדי לתקן את עוון אחז שסגר את בתי המדרשות וכן הוציאו אותו מקברו כמו שעשה חזקיהו לאביו שגרר אותו על מטה של חבלים. הי"ו אל נא רפא לו שיחזור לאיתנו במהרה לרפואת הרב