ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

לע"נ היקר באדם איש החסד רב פעלים ז"ל יעקב בן אסתר אוחנה תנצב״ה ז"ל תומר בן יהודית שוקרון לע"נ שנפטר בקיצור ימים ושנים תנצב״ה המשך בשבוע הבא... הרב יצחק כדורי זיע"א א. מי שלא ישן בליל ערב ראש השנה יכול לאכול עד עמוד השחר, אבל מי שישן לא יאכל אחר שינה, ורק משקה של קהוו"א )קפה( מותר קודם עלות השחר: ב.אין תוקעין בערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה אפילו בביתו, ואם התוקע של הקהל רוצה להרגיל עצמו וצריך הוא לכך יתקע בחדר סגור או בבור. ואין נופלים על פניהם בערב ראש השנה, אבל במנחה שלפניו נופלים ואומרים ודוי דהא בליל ערב ראש השנה אומרים ודוי וסליחות ונוהגים לילך בערב ראש השנה על הקברות ולומר בקשות שם, ואל ישים מגמתו נגד המתים אלא יתפלל להשם יתברך שיתן לו רחמים בזכותם, ויכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני הקב"ה כך וכך, ויזהרו בתפלת מנחה של ערב ראש השנה כי היא תפלה האחרונה )של אותה השנה(: ג. לא יאכלו בראשהשנה דבר חמוץ ולאתבשיל מבושל בדבר חמוץ, וכן יזהרו מפירות חמוצים הן רמונים הן ענבים הן אגסים, וכתב ב'מטה אפרים' דהוא הדין שלא יאכל פרי שלא נגמר עדיין בישולו, ומנהג טוב לאכול בשר שמן ומיני מתיקה לסימנא טבא אך לא ירבה בהם למלאות כריסו אלא 'טועמיה חיים זכו', וישתה שתיות עריבות על פי הכתוב בעזרא "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם", דפסוק זה נאמר על יום ראש השנה כידוע: ד. אין ישנים ביום ראש השנה, וצריך להזהר שיתעורר משינתו בלילה קודם עלות השחר, ואם יש לו כאב הראש או שאר מיחוש שמוכרח לישן ביום, יתאפק וישן אחר חצות היום: א. מדליקין נר לכבוד יום טוב, ויקדימו לברך ואחר כך להדליק, ואפילו חל ראש השנה בשבת, יקדימו הברכה ואחר כך ההדלקה, שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. וברכת ההדלקה בראש השנה היא ''להדליק נר של יום טוב'' ואין להזכיר יום הזכרון. ומכל מקום הנוהגות לברך בנוסח ''להדליק נר של יום טוב הזכרון'', אין לחוש להפסק, ולא הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים, אבל לכתחילה אין לאומרו, שאין לו יסוד ושורש. ב. יש נשים שנהגו לברך גם שהחיינו בשעת ההדלקה, אבל הנכון הואשלא לברך שהחיינו בעת ההדלקה, אלא יכוונו לצאת ידי חובה בברכת שהחיינו כששומעות ברכת שהחיינו בשעת הקידוש. ג. מה שנהגו לומר בקידוש שחרית של ראש השנה פסוק ''וביום שמחתכם'' וכו', אין צריך להקפיד לאמרו בטעמי המקרא, ואין לחוש בזה משום הזכרת ראש חודש. ד.מנהג ישראל לאכול בשתי הלילות של ראש השנה מיני פירות וירקות שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה, משום דסימנא מילתא היא. וכמו שאמרו בגמרא )הוריות יב. וכריתות ו.(, ומביאים רוביא ]הלשון ערבי לוביא[, וקרא ]דלעת[, כרתי, סילקא ]תרד[, ותמרים. והוסיפו עליהם מנהגים לאכול רימונים, ותפוח מרוקח בדבש, וראש כבש. ה. נכון לנהוג לברך על פירות אלה לאחר נטילת ידים וברכת המוציא, ואכילת כזית פת, או לאחר ברכת המזון, כדי שלא יכנס בספק על ברכה אחרונה שלהם. וכשאוכלים בתוך הסעודה אין לברך האדמה על שום תבשיל של לוביא או קרא ושאר מיני ירקות מבושלים, אפילו אוכלם בלי פת. שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות. ואם נוהגים בזה קודם נטילת ידים, לאחר הקידוש מיד, יברך בורא פרי האדמה על הקרא והלוביא, ובברכתו פטר כל ברכות האדמה שלפניו. המשך משבוע שעבר: לאחר שהות ממושכת בארץ ובגלל געגועי אימו, שביקשה ממנו לחזור לבגדד, קריאה שהבן איש חי הצטרף אליה, חזר רבנו לשלוששנים נוספות ושהה במחיצת הוריו, כשחזר רבנו להוריו, לא הכירוהו בגלל זקנו שהתארך וזיו פניו הקדושות. ובסופן של שלוש השנים חזר בשנית לארץ ישראל, דבר זה גרם לאימו תפחה בת מרים ז"ל ולאביו כדורי בן עזיזה ז"ל, לעלות לארץ ישראל אחרי מספר שנים בעת העלייה הגדולה מבגדד בשנות החמישים, בעקבות בנם הצדיק אשר גר למד ולימד בעיר הקודש ירושלים תובב"א. , ועבר בעלייתו ארצה דרך "ירדן" הגובלת בין עיראק 1901 – רבנו יצחק כדורי עלה בבחרותו, בהיותו בן שמונה עשרה שנה בשנת התרס"א לארץ ישראל, ותאריך זה אמר רבנו במפורש שעלה בשנה זו בהיותו בן שמונה עשרה שנה בלבד. למרות שעברו וחלפו להם למעלה מיובל שנים מאז פטירתם של הוריו היקרים, הקפיד לערוך להם "יאר צייט" כנהוג, בברכות הנהנין וקדישים, ואף בהיותו זקן וחלוש למעלה ממאה ועשרים שנה לא ויתר בשום אופן מלומר קדישים לעילוי נשמתם של הוריו כדורי בן עזיזה זצ"ל, ותפחה בת מרים זצ"ל. מסופר מעשה אודות רבי מסעוד אבוחצירא זצוק"ל, אביו של האדמו"ר הבבא סאלי זצוק"ל, נשאל שאלה מפי אחד מתושבי העיר תפיללאת שבמרוקו: "עד מתי אעשה אזכרה לאבא שלי?" ענה לו הרב: "עד שיעשו לך אזכרה". בבדיחותא, כך נהג רבנו הקדוש עד הגיעו ליומו האחרון. הלכות ראש השנה סדר ליל ראש השנה