ישועות יצחק - עלון בענייני פרשת השבוע

19:00 17:49 19:02 18:04 19:01 17:55 19:02 17:56 כשימיו האחרונים קרבים, משה רבנו, בתפקידו של מנהיג רחמן, ובה בעת משמש כנביא מוכיח, מזהיר את אומתו לשמור בדייקנות את המצוות, גם ֹ ה או ָּ ׁ ש ִ א ֹ או ׁ יש ִ ם א ֶ כ ָּ ב ׁ ש ֵ ן י ֶּ כשכבר הוא לא יהיה פה להשגיח עליהם. הוא מזהיר נגד אלה מדושני העונג בשאננותם, ומתריסים בגלוי נגד רצון ה'. " פ י ֵ ר ְ ב ִּ ת ד ֶ א ֹ עו ְ מ ָׁ ש ְּ ה ב ָ י ָ ה ְ ה. ו ָ נ ֲ ע ַ ל ְ ו ׁ אש ֹ ה ר ֶ ר ֹ ּ פ ׁ ש ֶ ר ֹׁ ם ש ֶ כ ָּ ב ׁ ש ֵ ן י ֶּ ם, פ ֵ ה ָ ם ה ִ י ֹ ו ּ ג ַ י ה ֵ ה ֹ ל ֱ ת א ֶ ד א ֹ ב ֲ ע ַ ת ל ֶ כ ֶ ל ָ , ל ּ ינו ֵ ק ֹ ל ֱ ה א ָ הו ְ ם י ִ ע ֵ ם מ ֹ ו ּ י ַ ה ה ֶ נ ֹ פ ֹ בו ָ ב ְ ר ל ֶׁ ש ֲ ט, א ֶ ב ֵׁ ש ֹ ה או ָ ח ָּ פ ְ ׁ ש ִ מ ה" )דברים, כט, יז-יח(. ָ א ֵ מ ְּ צ ַ ת ה ֶ ה א ָ ו ָ ר ָ ת ה ֹ פו ְ ן ס ַ ע ַ מ ְ , ל ְ ך ֵ ל ֵ י א ִּ ב ִ ת ל ּ רו ִ ר ְ ׁ ש ִּ י ב ִּ י, כ ִּ ה ל ֶ י ְ ה ִ ם י ֹ לו ָׁ ר, ש ֹ אמ ֵ ל ֹ בו ָ ב ְ ל ִּ ב ְ ך ֵ ר ָּ ב ְ ת ִ ה ְ את, ו ֹּ ז ַ ה ה ָ ל ָ א ָ ה ּ ה ָ ה ב ֶ ל ֲ ע ַ א י ֹ ל ְ ו ַ ח ִ מ ְ צ ַ א ת ֹ ל ְ ע ו ַ ר ָּ ז ִ א ת ֹ , ל ּ ה ָ צ ְ ר ַ ל א ָ ה כ ָ פ ֵ ר ְׂ ח, ש ַ ל ֶ מ ָ ית ו ִ ר ְ פ ָּ משה מזהיר את היהודים מפני חרון אפו של הקב"ה נגד מרד ואדישות גלויים כאלה. "ג " )כנ"ל, כ'ב(. משה ממשיך בנבואתו של השמדה ואבדון, וחוזה ֹ תו ָ מ ֲ ח ַ ב ּ ו ֹ ו ּ פ ַ א ְּ ה ב ָ הו ְ י ְ ך ַ פ ָ ר ה ֶׁ ש ֲ ם, א ִ י ֹ בו ְ צ ּ ה )וצביים( ו ָ מ ְ ד ַ ה א ָ ר ֹ מ ֲ ע ַ ם ו ֹ ד ְ ת ס ַ כ ֵּ פ ְ ה ַ מ ְּ ב, כ ֶׂ ש ֵ ל ע ָּ כ מראש אסונות הדומים בצורה בולטת לאותם שיעלו בגורלם של קהילות יהודיות, החל מגלות בבל עד השואה האפוקליפטית של יהדות אירופה, ואולי עד המעשים היומיים של הרס, שנראים כמחלחלים אל תוך תחושתנו של נורמליות על בסיס יומיומי. ם, ָ ל ֹ ד עו ַ ע ּ ינו ֵ נ ָ ב ְ ל ּ ו ּ נו ָ ת ל ֹ ל ְ ג ִּ נ ַ ה ְ , ו ּ ינו ֵ ק ֹ ל ֱ ה' א ַ ת ל ֹ ר ָּ ת ְ ס ִּ נ ַ אבל בפסוק שנראה באופן פרדוקסלי גם מסתיר וגם חושף, משה רבנו מנחם את צאנו במילים: "ה את" )כנ"ל, כ'ח(. מה פירוש הפסוק הזה? האם אין אנו יודעים שהקב"ה יכול לראות מעשים נסתרים? האם הפסוק הוא ֹּ ז ַ ה ה ָ ר ֹ ו ּ ת ַ י ה ֵ ר ְ ב ִּ ל ד ָּ ת כ ֶ ת א ֹ ו ׂ ש ֲ ע ַ ל מסר של תקוה, או אזהרה לבני תמותה קצרי ראיה? הרב ברל ויין מספר שפעם ביקר הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, בשיקגו, אחרי תום מלחמת העולם השנייה. כל קהל ירא השמיים התכנסו בשדה התעופה. כל בתי הספר, כל הישיבות שלחו את תלמידיהם לקבל את פניו של הרב, ומספר רב של מנהיגים חילוניים חשובים עזבו את עיסוקיהם כדי להצטרף גם הם בקבלת הפנים. הרב הרצוג, בהופעתו המכובדת, התיישר מהכאב שהוא סבל מצרת אחיו ואחיותיו באירופה וארץ ישראל, ירד ממדרגות המטוס הכסוף, אוחז במקלו שבראשו ידית מוכספת ביד אחת, ראשו חבוש בכובע הצילינדר המפורסם. הובילו אותו לבמה, ומשם הוא מסר שיעור על קטע מסובך מהתלמוד. כשהוא סיים, פניו מיד אבדו מהזוהר שלהם, ונהיו קודרים ורציניים. .12- "אינני בא מירושלים," הוא אמר לקהל, "אני מגיע מרומא. זה עתה נפגשתי עם האפיפיור פיוס ה במשך המלחמה הנוראה, ילדים רבים מצאו מקלט במנזרים ברחבי אירופה. הנוצרים האדיבים הצילו אותם מידי הנאצים. בקשתי ממנו לשחרר את הילדים האלה, ולתת להם לחזור למורשתם, ולגדול כיהודים." פתאום, לתדהמתם של הילדים ולזעזוע של המבוגרים, הרב התחיל לבכות. "האפיפיור לא הסכים. הוא אמר שברגע שילד נטבל לנצרות, הוא מעולם לא יוכל לחזור." הרב הרצוג רעד כשהמשיך להתייפח ללא שליטה. הוא הביט על הילדים האסופים. "ילדי היקרים," הוא ילל, " איבדנו אותם!" ואז, התנהגותו השתנתה , כשזיק של תקווה נצץ בעיניו. "איבדנו אותם," הוא חזר, "אבל," הוא המשיך, כשעצר את עיניו, מול הפרצופים הצעירים, שהיו מסתכלים ישירות אל עיניו הדומעות, "יש לנו אתכם! יש לנו אתכם!" משה רבנו מזהיר את אחיו, שיום אחד, היהודים יתעו בדרכם, והם יגלו מארצם, ותהיינה תוצאות הרות אסון. אולי מילותיו חזו מראש מה שיקרה, והן תשובות רטוריות לשאלות באמונה שיהיו לנו ביחס לקורבנות החפות מפשע של אותם כיבושים הרות אסון, מסעות הצלב, משרפות, ושואות המתוכננות היטב. משה רבנו אומר לנו שאין תשובות המקיפות את כל המצבים, עבור מוחו של בן תמותה. התשובות הן סמויות. בדומה ה' ַ ת ל ֹ ר ָּ ת ְ ס ִּ נ ַ לנפשות שבהן מדובר, התשובות נמצאות עם הקב"ה. ולכן, אחרי ההתראות על השמדה ואסון, משה מסביר "ה ."ּ ינו ֵ ק ֹ ל ֱ א אולם אנחנו, הנשארים, צריכים להשתמש במה שאנחנו יודעים. אנחנו צריכים להתחזק ולשים את תקוותינו בשרידים של הבניינים החרוכים ולהתייצב מול העתיד. עלינו לבנות מאפר ייאושנו, בין אם זהו האפר של כבשני אושוויץ, או הגחלים של מזללות ירושלים, או השלדים המפוחמים של מטוסים. כי אלה שאיבדנו, עכשיו נסתרים עם ה', אבל כפי שמשה רבנו את"... ֹּ ז ַ ה ה ָ ר ֹ ו ּ ת ַ י ה ֵ ר ְ ב ִּ ל ד ָּ ת כ ֶ ת א ֹ ו ׂ ש ֲ ע ַ ם, ל ָ ל ֹ ד עו ַ ע ּ ינו ֵ נ ָ ב ְ ל ּ ו ּ נו ָ ת ל ֹ ל ְ ג ִּ נ ַ ה ְ לימד אותנו, "ו ניצבים 68 כ"ז אלול תשע"ו הפטרה: שוש אשיש ברכת שנה טובה ומבורכת